ריגלנו אלכסנדר וואנג מסתובב מאחורי הקלעים לפני ההופעה שלו משוחח עם המשפחה ונראה מגניב כמו מלפפון. בלנסיאגה? כן, הוא ידאג מזה בעוד כמה שבועות. באשר שלו אוסף בעל שם, בוודאי שלא נראה כאילו הוסח דעתו מהעבודה השנייה החדשה שלו.
למעשה, כל מה שהסתובב בארכיון בלנסיאגה אולי נתן לוואנג טעם של מותרות: זו הייתה ללא ספק האוסף היוקרתי ביותר שראינו ממנו. עם זאת, אל תטעו, עדיין היה הרבה מהסיפור החתימתי של וואנג בניו יורק.
מהשורה הראשונה עמוסה בקהל המגניב (A $ AP רוקי, זואי קרביץ, נטשה ליון, אליסון מושרט, טרי ריצ'רדסון) ועד לפסקול, בו הופיע "עין הנמר" (הנושא מאת רוקי השלישי), היה ברור שוונג עדיין לא בפריז. הוא היה למעשה למטה בוול סטריט, בבניין קונארד ממש מול דמות השור המפורסמת. (תערוכת הכלבים של ווסטמינסטר כלב התקיימה במקום הרגיל של וואנג, מזח 94. מדוע הם לא חיברו את שני האירועים האלה הוא מעבר לי. בכל מקרה.)
הדוגמניות הראשונות, כיאה לליווי המוסיקלי, לבשו כפפות פרווה ענקיות בכפפות אגרוף, חלקן קצרות וחלקן עד המרפקים. הנושא הקשוח/יוקרתי הזה נמשך בהמשך ההופעה. היו טונות של פרווה-הרבה יותר ממה שראינו אי פעם מוואנג, כמו גם מהורהר רך, שנותן לכל העניין אווירה נעימה יותר ממה שאתה מקבל בדרך כלל מאוסף וואנג. אבל הפרווה הייתה מעט מרופדת ובמרכזה במרכז העיר, מעטרות מעילים וקופסים, שרבים מהם הפילו מותניים.
אני לא יודע איך אפשר לייצר קולקציה בו זמנית מובנית ומרושלת בו זמנית, אבל וואנג עושה את זה עונה אחרי עונה. הלבוש החיצוני גדול מדי עוגן במכנסיים שהיו רופפים סביב הירכיים, ונזכרו בפשיטות רבות של וואנג למכנסי זיעה מגניבים. לוח הצבעים היה בעיקר שחור ואפור, עם כמה חלקי חלודה שנזרקו פנימה, אשר שיקפו את קוקו הזנגביל האחיד של הדוגמניות (עוד על השיער מאוחר יותר). דוגמת עור מפוספסת נמר שרופה הייתה הפחות אהובה עלי, אבל באופן מפתיע נמשכתי לכמה עליוניות נוצצות (אני יודע, נכון?) שהלכו בסוף ההופעה.
אחרון חביב, אי אפשר לדבר על וואנג מבלי להזכיר את האביזרים. נעלי עקב טריז היו מכוסות במה שאני יכול לתאר רק כמחממי רגליים-דמיינו מחממי רגליים, אבל מהקרסול ומטה. והיתה צורת תיק חדשה, תיק יד בעל שלושה תאים ממש גיאומטרי, שהוא גם מעוצב וגם מודרני. תארו לעצמכם משולש זווית חריפה הפוכה כשהקצה כלפי מטה, ואז תפרו נרתיק מובנה מכל צד וזה ייתן לכם מושג לגבי הצורה.
וואנג לקח את הריצה הצהולה החתימה שלו במורד המסלול, וגובל במעלה המדרגות אל הרציף המוגבה שהיווה את מרכזי המקום. אוסף מוגבה? תיזהר, פריז.
תמונות: גטי