בסדרה ארוכת השנים שלנו, "איך אני מצליח", אנחנו מדברים עם אנשים שמתפרנסים בתעשיית האופנה על האופן שבו הם פרצו ומצאו הצלחה.
שיין אוליבר, ילידת מינסוטה בת ה -26, טרינידד וברוקלין, גידלה מאחוריה הוד באוויר, קיבל לא מעט הכרה מממסד האופנה בשנה האחרונה. בששת החודשים האחרונים בלבד, הוא הוכר כאחד הילדים החדשים המובילים בבלוק הן מבחינה ארצית והן בתור מועמד לפרס סברובסקי של CFDA לבגדי גברים, ובינלאומית, כסגנית אל הפתיחה פרס LVMH.
אבל עוד לפני שממסד האופנה שם לב, הוד ביי אייר הפכה לחביבת פולחן של ילדים מפורסמים וידוענים כמו Kanye West, A $ AP Rocky ו- Rihanna. המוצר יורד אצל קמעונאים כמו Vfiles נמכר תוך שעות (התווית מצוידת גם בהארווי ניקולס בהונג קונג, סניקרוי באוסטרליה, שוק דובר סטריט בניו יורק וטקס הפתיחה בלוס אנג'לס).
ההצלחה של Hood by Air מייצגת טשטוש הגבול בין בגדי רחוב ל- אופנה אופנה, שמעטים המותגים מצליחים לחצות. ולמרות הצלחתו, נראה שאוליבר עדיין מתמודד עם מקומו בתעשייה. "אני לא רוצה להילחם כדי להיחשב כמעצב," אמר. "אם אנשים לא חושבים שזה מה שאני עושה אני לא אנסה לשכנע אותם שזה מה שאני עושה, אני פשוט אמשיך לעשות את זה."
מאז הושק בשנת 2006, איבד המותג מייסד שותף, נסגר, הושק מחדש וגדל וכולל שני קווים נפרדים: קלאסיקות, המורכבות מחולצות וטיס עם אותיות הבד הגדולות בחתימה של המותג, ומגוון נפרד יותר לכיווני ללבוש, שהציג חלקים מעוטרים ורופדים עם רוכסן לסתיו 2014. ההצעה שלו לפני הסתיו רק יצאה ויש לו שתי מצגות המיועדות לחודש האופנה הקרוב. בתוך כל זה, ישבנו עם אוליבר כדי להבין קצת יותר את העלייה המטאורית לכאורה של הוד באוויר ולאן מועדות פניו.
איך התחיל הוד באייר?
ובכן התחלנו בשנת 2006. עמדתי לעבוד על מגזין וראול [לופז] ראה את הפרויקט והוא אמר שהוא יעזור לי לבנות חברה. אז התחלנו לגייס יחד כספים והתחלתי לקחת את כל הכסף שעשינו והתחלנו להכניס אותו למשהו גדול יותר.
זה באמת התחיל עם חולצת טריקו אחת בשנת 2006 ואז החברה החלה בסוף 2007. האוסף הראשון נעשה בנובמבר 2007 ונמכר לשבע ניו יורק בתחילת 2008.
האם ראול התמודד עם הצד העסקי יותר?
כן, במובן מסוים. תמיד היינו אנחנו מסתובבים והרעיונות יזרום טוב וזה יהיה טבעי. זה באמת היה כמו אורח חיים שלם. הוא גם היה ממש טוב בעסקים, הוא היה נהדר בהחלפת כסף. הוא תמיד מיהר וחישב כיצד לבצע את הדברים.
האם אתה חושב שמעצבים חדשים צריכים את זה בחברות שלהם? אני חושב שעוד יש לך מישהו שממלא תפקיד כזה עכשיו.
Leilah [Weinraub] משמשת כמנכ"לית והיא באמת מתפקדת כשגרירה לעסק ויצירתית ובאמת מחברת בין שניהם; היא באמת גורמת לשני העולמות להיות הגיוניים זה בזה. זה מאוד חשוב שיהיה מישהו שבאמת יודע ואוהב את מה שהוא עושה בניגוד לקבל מישהו שנשכר ופשוט עושה את זה כתפקיד שלו. אתה באמת צריך מישהו שבאמת מבין את זה ומאמין בזה ויכול לדחוף את זה. אתה לא באמת יכול לשכור מישהו שעושה [הצד העסקי] במשך שנים רק לעשות את זה בשבילך.
האם אתה חושב שלאינטרנט היה חלק גדול בהצלחתך?
כן כמובן! זה באמת כת תרבות האינטרנט [שעזרה לעסק שלי]. זה באמת כל כך אקראי ומוזר, כמו תרבויות של טמבלר. זה טיפוח אורח חיים באמצעות פריסות מקוונות אלה.
[Myspace] עזר בוודאות אבל זה באמת תמיד מסתכם באנשים שעומדים מאחורי זה. אני חושב שיש מישהו עם הרעיון הגדול שמבין אותו ואז יכול לחבר אותו לאנשים הנמצאים באינטרנט. כי אני כל כך אנטי-אינטרנט במובן מסוים. אני הולך לאהוב היפ הופ של וורלדסטאר ו טוויטר להיות חטטנית עם החברים שלי וזה סוג של זה.
אז הלייבל לקח הפסקה בין 2009 - 2012. מה קרה בתקופה ההיא?
ובכן ראול עזב את המדינה בתקופה ההיא כי הוא אמר שהוא הולך ללכת לבית הספר אבל עובד על אוסף משלו. באמצע זה, נותרתי ללא ייצור וכאשר אתה עובד עם מישהו כל כך קרוב, הרעיונות שלך מתחככים באדם השני. אז הרגשתי קצת סחוט. הרגשתי שאני צריך לקחת הפסקה אז מצאתי גאולה במוזיקה.
שמתי את היצירתיות שלי לעבודה עם חברתי ונוס ב- Ghe20 G0TH1K וליצור איתה מוזיקה וגם דיג'יי איתה. השתמשתי בדי.ג'יי כדי להרוויח כסף למימון אוספים עתידיים ובתוך כך זכתה [HBA] לתמיכה קהילתית ולכת כת מהמשפיעים האלה. כל האנשים האלה באמת התחברו לזה בזמן שזה קרה וחשבו שזה צריך לחזור.
האם תוכל להסביר מעט על שורת ה"קלאסיקה "שלך?
ובכן, קלאסיקות הושקו לפני ההפסקה. זה היה האוסף השני שבו התחלנו לעבור ליצירות ממש מורכבות והיו רעיונות חדשים שהתגבשו מהמושגים האלה שבניתי מהיסוד. רק רציתי לשמור את השורשים שם.
האם אתה שוקל מה אתה עושה בגדי רחוב?
אני לא מבין מה זה אומר באמת. כמו האם "רחוב" פירושו מה אנשים לובשים ברכבת התחתית? מה זה? אני חושב שזו סיווג שהוא פשוט עצלן.
אנשים לובשים דברים שונים ברחוב בכל רחבי העולם. בגדי הרחוב באיטליה שונים לגמרי מכאן; שם זה ג'ינס מתנפח ופומאס. אז אני לא יודע, זה פשוט עצלן.
קראתי שתציג בפריז ובניו יורק העונה. למה?
כן, בספטמבר הקרוב נציג פעמיים. זה באמת יצטרך להתגלגל כדי שאנשים יבינו, אבל אנחנו נבין איך נציג את הרעיונות. זה נועד ללמד את הצרכן כיצד לתקשר עם המותג ולהראות לו כיצד ללבוש אותו.
המצגות אינן אמורות לפצל את הרעיונות, הן נועדו ללמד אנשים כיצד להתייחס לרעיונות המותג. הכל מגיע מרכז אחד ומתפיסה אחת אבל אנחנו רק הולכים לחלק אותו לחלקים האלה כדי שאנשים יקבלו את זה יותר. אנחנו רק רוצים להבהיר את המסר. זה לא יהיה קו דיפוזיה או "לבישה קלה;" זה רק יותר מדריך סטייל.
אז יש לך רשימת מניות די מבוקרת ויחסים ממש קרובים עם כמה מהקמעונאים שלך כמו Vfiles. איך פיתחת את מערכות היחסים האלה?
ובכן, הקונה של Vfiles באמת עבד בעבר ב- Hood By Air והוא עזר להשיק מחדש את האוסף והיה אחד הרוכשים הראשונים שקנו אותו כשיצא החוצה. יש לנו ידידות ממש קרובה וזה מאפשר לדברים לקרות. אבל אני חושב שעכשיו אנחנו מתמקדים במותג וזה חייב להיות בריא עבור המותג ולכן אני חושב ש [השותפות שלנו] היא נושא אחד שיש לנו.
לאחרונה קיבלת הרבה פרסים עם CFDA ו- LVMH. מה זה אומר עבורך?
בסופו של יום אני חושב שאנשים רואים מה אנחנו בעצם רוצים להוציא, שזה רעיונות. אנחנו באמת מתעניינים ברעיונות וגם מגלים עניין להשתמש בעסק כאמנות. אני חושב שהפרסים הם רק תוקף במובן מסוים, כי אנשים פשוט צריכים את זה. זה גם שהם מעריכים את מה שאנחנו עושים וזה ממש מגניב כי אנחנו משקיעים בזה הרבה עבודה ואנשים לא ממש מבינים את זה. הם חושבים שאנחנו הדבר הענק הזה ואני עדיין בשנות העשרים לחיי ורוב הצוות גם הוא וזה רק אנחנו. אין לנו יועצים ועסקים גדולים.
מה יצא מהפרס המיוחד של פרס LVMH עד כה ולמה אתה מצפה?
אז אני עובד עם אותם אנשים שעבדתי איתם בעבר אבל אני לא חושב שאזכה להתאים לאדם ספציפי. אני חושב שזה רק יותר כמו [LVMH] יעזור לחברה שלנו להפוך לעסק טוב יותר. אני חושב שהחונכות היא גם להראות לי היכן המקום הטוב ביותר להשקיע את [100,000 יורו].
[בסך הכל] אני מקווה לקבל איכות גבוהה יותר ולהשיג את תחושת השושלת והכבוד הזה למותג שיש לחברה ענקית כמו שלהם. אני באמת רוצה להיות מסוגל להטביע את החותמת שלנו ולהודיע ש"זה מאוד HBA "וזה מרכיב עיקרי באופנה.