הסטייליסט הוותיק מתיו אדלשטיין השיק מגזין מקוון עורך תורם בשנת 2008 כמקום בו חבריו יכלו ליצור את סוגי הממרחים שהם רצו לראות במגזינים אך מעולם לא קיבלו את ההזדמנות לייצר. Friends & Associates, הקולקציה העכשווית בת שלוש העונות של אדלשטיין, היא הרחבה של הרעיון הזה. הסטייליסט שהפך למעצב עובד עם רשת החברים המוכשרת שלו - וכן, מקורביו - כדי ליצור את הקולקציה הפאנצ'ית, הזמינה כעת ב- Shopbop.com בנוסף ל Friendshop.us. ביקרתי במשרד של מרכז הבגדים של אדלשטיין - אותו הוא שוכר מרואה החשבון שלו! - לפני שבועיים כדי לדבר על עסקים.
פאשניסטה: בוא נדבר על הקריירה שלך כעורך. איך הגעת לשם? מתיו אדלשטיין: גדלתי בעיירה קטנה, בלינגהם, וושינגטון, שנמצאת צפונית לסיאטל, ואני תמיד - באמת מגיל צעיר מאוד, כיתה ב', ג' - רציתי להיות באופנה, והתעניינתי ב שמלות. בגיל הזה, באותה תקופה, הדבר היחיד שאתה חושב להיות בתעשיית האופנה הוא להיות מעצב אופנה. אז לאורך כל חטיבת הביניים והתיכון הייתי כמו, "אני הולכת להיות מעצבת אופנה, אני עוברת את ניו יורק, אני הולכת לבית ספר ללמוד עיצוב אופנה". החודש הראשון שלי ב תוכנית עיצוב אופנה בשנה ב' הבנתי, "זה ממש לא מתאים, אני לא אוהב את זה בכלל, זה לא איך המוח שלי עובד." הכל היה מאוד טכני, יצירת דפוסים, ניסוח.
אז עברתי לתוכנית אחרת בפרסונס שנקראת שוק עיצוב, שזה סוג של תואר אופנתי-עסקי. עשיתי המון התמחויות, ובסוף הגעתי ל W מגזין כמתמחה בשנה האחרונה שלי. עוד לפני שסיימתי את הלימודים התקבלתי לעבודה כעוזר אופנה של מישל בוטבול, שהיה מנהל האופנה שם באותו שלב. הוא ואני עבדנו יחד ארבע שנים. עשינו כל מיני מאמרי מערכת מדהימים באותה תקופה, W היה סוג כזה של מגזין אופנה מיוחד שטרם נראה.
מישל התקבל לעבודה ב שׁוּק כשקייט בטס התחילה, אז עבדנו שם זמן מה. מישל עזב, אני נשארתי ועבדתי ב שׁוּק לזמן מה לאחר מכן. הלכתי משם ל-J.Crew כסטייליסט כשמיקי דרקסלר התחיל מוקדם מאוד בהמצאה מחדש של J.Crew. זו הייתה חוויה מדהימה, מיקי הוא אייקון, פנומנלי, אחד האנשים הכי מדהימים שפגשתי בעסק הזה. והעבודה שם הייתה ממש מעניינת. משם חזרתי למגזינים. הפכתי לעורך האופנה ב פרטים, והייתי שם ארבע שנים.
ואחרי פרטים, הלכת לפרילנסר והשקת את עורך תורם. הלכתי לפרילנסר כי הייתי צריך לעשות דברים אחרים, כפי שכולנו עושים בנקודות מסוימות בקריירה שלנו. זה הופך להיות הרבה בערך כמו "אתה לא יכול לעשות את זה, אתה לא יכול לעשות את זה", זה הרבה חוקים. אז הלכתי לפרילנסר שזה מדהים, מרתיע ומפחיד וכל הרגשה אפשרית שאתה יכול לדמיין. יש תחושה מדהימה של חופש, להיות עצמאי, כי כל בעיה היא הבעיה שלך. אתה לא מכבה שריפות של אחרים. אתה נמצא בעבודה אחרת כל יום, אז זה תמיד מרגיש רענן, אתה לא מרגיש כבד מהפוליטיקה המשרדית המתמשכת הזו, במיוחד במגזין שנעשה אינטנסיבי מאוד.
אחר כך התחלתי עורך תורם עם עמית ותיק מאוד שלי - הוא לא זקן אבל אנחנו עובדים ביחד כבר הרבה זמן - ריאן שמידט. הוא ארט דירקטור, אז הוא בא מהצד הזה; מחלקות עיצוב גרפי ואמנות מגזינים. דיברנו הרבה זמן על רתימת הכישרון החדש הזה ודברים כאלה ורצינו לעשות מגזין מקוון ב- רמה גבוהה, מציגה את כל הכישרונות המתפתחים והמדהימים האלה בתעשיית האופנה שלא זוכים לחשיפה בפרסומים מודפסים כי המגזינים האלה באמת נעולים על ידי מעט אמנים יקרים, בין אם זה צלמים, סופרים, סטייליסטים, כל הסוג הזה של דָבָר. עשינו את זה בצורה שהייתה ברמה גבוהה, אני חושב, כי זו הדרך היחידה שהוכשרנו, עבדנו על מגזינים מובילים אז לקחנו את החוויה הזו ויישמנו אותה באינטרנט, שגם היא לא הייתה הנורמה, ולעתים קרובות זה אפילו לא הנורמה היום.
הצלחת להפוך את זה לעסק? אתה יודע, אף פעם לא היינו באמת רציניים לגבי הפיכתו לעסק כי זה מתחיל ללכת למקום אחר, ואתה מאבד את הקול היצירתי הזה. כל כלל ששמענו אי פעם במגזין אופנה - "אתה לא יכול לעשות את זה במגזין הזה" - היינו אומרים, "אנחנו בהחלט יכולים לעשות את זה במגזין הזה כי זה המגזין שלנו." פַּעַם אתה מתחיל לנסות לייצר רווחים מזה, הצד העסקי מקלקל את החופש הזה, ורק רצינו להוציא לעולם הזה משהו ממש יפה שהיה הכי יצירתי שהוא יכול לִהיוֹת. אם מישהו היה מציע לנו מיליון דולר לפרסם באתר, בטח, אין בעיה. אבל כדי להכנס באמת לבעייתיות של מכירת פרסומות, אנחנו אנשים יצירתיים, אנחנו לא מכירות פרסומות, זה פשוט לא היה איפה שהראש שלנו היה.
אז איך היו אתה מרוויח כסף? בינתיים בניתי את הקריירה העצמאית שלי, ורק חשבתי על מה אני רוצה לעשות בשלב הבא בקריירה שלי, שמוביל לחברים ושותפים. אני המנהל הקריאטיבי, אני מנווט את הספינה, ואני אחראי בסופו של דבר על אספקת המוצר בזמן, ניהול התהליך לאורך כל הדרך. בדרך, ובערך - אני קצת חושב על המותג ולאן אנחנו רוצים לקחת אותו ומה נכון ומה לא בסדר וכל הפרטים הקטנים האלה. ואז אני מביא את כל השאר לסיפון ונדבר על זה ולאן זה יכול ללכת ומה מרגיש נכון ומה מרגיש לא נכון. אז יש אנשים שמעורבים הרבה, יש אנשים שמעורבים כמה פעמים בעונה, שם הם אנשים שמעורבים פעם בעונה, אבל אני פשוט אף פעם לא רציתי שזה יהיה על שם של אדם אחד על תווית. אני לא מעצב במובן הקלאסי של הכתבת אופנה מראש ההר. רק רציתי שזה יהיה על רוח צוות, כיף, עבודה עם החברים שלך, וזה גם סוג של טיפ מצחיק על משרד עורכי דין.
האם גם ריאן די מעורב בזה? ריאן הוא המנהל האמנותי, המעצב הגרפי. הוא פורס את כל הקטלוגים, הוא מעצב לי את כל התגים.
איך הגעת להקמת העסק בפועל? יש לי משקיע, והוא ואני מכירים זה את זה הרבה מאוד זמן, וזה משהו שדיברנו עליו שנים על גבי שנים ושנים על גבי שנים. בסופו של דבר נצטרך להביא משקיעים אחרים, כי אתה יודע, כדי להצמיח עסקים אתה צריך הרבה כסף. רואה החשבון שלי עובד במסדרון, הוא סמנכ"ל הכספים שלנו, הוא שכר לי את המשרד הזה. חדר המדגם שלי נמצא מעבר למסדרון. זה סוג מאוד של מנטליות של כפר במרכז הבגדים, ואני מאוד אוהב את זה. אולם התצוגה שלנו נמצא מעבר לרחוב. אני אוהב לשמור את זה ממש מקומי - אנחנו חושבים גלובליים ופועלים מקומיים. הפרטים של הקמת העסק תמיד באים בהתקפים. אין תוכנית, זה כמו להתרוצץ ולהתמודד עם בעיות כשהן עולות. אתה יודע כמובן שאתה צריך לדבר עם עורכי הדין הרבה ולהגדיר דברים בצורה ממש מדויקת במובן המשפטי צריך להסתדר כלכלית, אבל דברים באים כמו שהם באים, ופתרון בעיות הוא חלק עצום ממה שאני עושה כאן ביום יום בָּסִיס. אני מתעסק בהפקה, אני מתעסק בעיצוב, אני מתעסק ב-art direction. אני צריך לחשוב על כל מה שנכנס למותג הזה מנקודת מבט יצירתית, כמו עיצוב בגדים, הדפסת תגים, עסקאות עם גיליונות אלקטרוניים, שליחת אימייל לסין, התמודדות עם בעיות התאמה - כל דבר שנכנס ליצירת מותג מאפס ממשיך בזה מִשׂרָד.
כמה שעות ביום אתה עובד? אני אף פעם לא לא עובד. אני אתעורר באמצע הלילה ואקבל התקף פאניקה, ואראה שיש מייל מסין וארגיש שאני חייב לענות לו. זה פשוט אף פעם לא באמת מפסיק.
האם אתה אוהב את זה עד עכשיו? זה מה שתמיד רציתי לעשות, אז אני שמח שיש לי את ההזדמנות לעשות את הדבר שתמיד חלמתי לעשות. קשה מאוד כשאתה באמצע זה לראות את היער בגלל העצים. אז אני חייב לקחת את עצמי מזה מדי פעם כדי להגיד, וואו, אתה בעונה שלישית, אתה מקבל תגובה עיתונאית מדהימה, יש דברים ממש גדולים שקורים כאן. ואז שתי דקות אחר כך זה כמו התמוטטות של משהו אחר, אז זה לא נמשך זמן רב ואתה לא שיהיה לך את המותרות הזה, ואני לא יודע שאולי יהיה לך אי פעם את המותרות בעסק כזה, זה מאוד מָהִיר.
האם יש מותגים או אנשים בתעשייה שאתה מסתכל עליהם? אתה יודע שזה מצחיק, אולי זה בגלל שהייתי בעסק כל כך הרבה זמן והתחלתי כל כך צעיר שלעשות את זה, אני לא ממש נראה בתעשייה ותגיד שאלו אנשים שאני רוצה לחקות או שאלו עסקים שאני רוצה לחקות, כי אני רוצה לעשות את שלי דָבָר. אבל אנשים שאני חושב עליהם הרבה בדרך שהם ניגשים לעסק שלהם זה מישהו כמוהו סטיב ג'ובס, זה תשומת לב אובססיבית לפרטים ולמוצר, מה שהופך מוצר שיש לו רגש חיבור. וולט דיסני הוא מישהו אחר שאני חושב עליו הרבה כעל קסם לטווח ארוך שלי. לבנות מותג, לשמח אנשים מהמותג הזה, לספר סיפור, להחזיר את הנקודות האלה הביתה שוב ושוב שוב, וכאילו, זה עולם - עולם חתום, המוצר הזה, והמותג הזה מייצג משהו בזה עוֹלָם. כך אני ניגש למה שאנחנו עושים כאן. בטח, אנחנו מייצרים סוודרים ושמלות, אבל אני לא רוצה לעשות רק סוודרים ושמלות, זה לא מעניין אותי. מה שמעניין אותי זה לבנות עולם סביב הסוודרים והשמלות האלה. בגלל שכולם מייצרים סוודרים ושמלות, זה לא פורץ דרך, מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו לא ממציאים אופנה מחדש. אבל מה שאתה יכול להתחבר לאנשים לגבי זה הוא אישיות, נרטיב, ממש להתחבר אליהם ברמה הרגשית.
מי היא "הילדה" של החברים והשותפים? אני חושב על הרבה בנות שונות. אני חושב על אלכסה צ'ונג, אני חושב על סופיה קופולה, אני חושב על קארה דלווינגן, תמיד סוג של אישיות גברית-נשית, חצופה, אבל בכל זאת יש לה גם קצת שיק. אבל זה אף פעם לא צפוף, זה אף פעם לא קשוח, זה פשוט סוג של גישה קלה.
אם היה דבר אחד שלמדת במהלך הקריירה שלך, מה זה היה? אני תמיד מרגיש שהדבר היחיד שעולה לי בראש כששואלים אותי את השאלה הזו הוא, עקוב אחר החלומות שלך. עשה מה שמרגיש לך נכון בבטן כי זה לרוב יביא לך את התוצאות הטובות ביותר. אתה תמיד מסתבך בצרות כשאתה עושה משהו שלא מרגיש נכון. וכולנו צריכים להתפשר וכולנו צריכים להקריב, אבל אתה לא יכול להתפשר ולהקריב כל כך הרבה שזה לא מרגיש שזה בא ממך. אז בשבילי זה השיעור הגדול ביותר שלמדתי. בכל פעם שעשיתי משהו בקריירה שלי שבאמת היה כמו "זה לא מרגיש נכון, אני לא צריך לעשות את זה", אבל מכל סיבה שמצאתי את עצמי עושה את זה, התוצאה לא הייתה טובה.
קנו את קולקציית החברים והשותפים העדכנית ב- Shopbop.com.