צד השולחן: באולפן עם יונתן כהן

אנו מחזירים את Desk Side, הטור שלנו בו אנו מבקרים בחללי העבודה של כמה מקריאייטיב האופנה והיופי האהובים עלינו כדי לקבל את הסקירה על מה שמעורר בהם השראה כרגע.

כשאנחנו מבקרים יהונתן כהן בסטודיו שלו-הליכה בקומה השנייה על הבוארי במרכז העיר מנהטן-הוא ושותפתו העסקית, שרה לפ, היו נרגע אחרי בוקר קצת מלחיץ, לאחר שרדף אחרי משאית משלוחים שהכילה חבילה שהייתה מצפה. (הם הצליחו.) הם עושים זאת מאז 2011, אך כהן אומר: "FedEx הדגיש אותנו אז - זה לא השתנה".

הצוות נמצא במצב הכנה לתערוכת סתיו 2020 במהלך שבוע האופנה בניו יורק - מתרחש היום בצהריים, ממש ליד מטה ג'ונתן כהן. למרות שהמותג חוגג השנה תשע שנים בעסקים, העונה מסמנת את מסלול ההמראה השלישי שלו. ואחרי שהשיקה את הסטודיו, פלטפורמת המסחר האלקטרוני שלה ליצירות העשויות מרצועות בד, כהן עדיין מוצא דרכים חדשות לספר סיפורים באמצעות התווית הנושאת את שמו.

קדימה, אנו מדברים על מסורות שבוע האופנה (או היעדרן), השראה וסתיו 2020.

כמה זמן היית באולפן הזה?

שלוש שנים. אני אוהב את החלל הזה כי הוא הזכיר לי את הלופטים הישנים בניו יורק. אני רוצה שזה ייראה כאילו אתה בארון האישה ורואה את הבגדים בחלל שלה. ותמיד רצינו שיהיה לנו סטודיו בבוארי - זה תמיד היה אחד המקומות האהובים עלי בניו יורק.

מה אתה אוהב את זה?

אני אוהב את ההרכבה של הכל - שיש לו אווירה רחובית מאוד אבל יש בו גם את המוזיאונים והגלריות המדהימים האלה. זה עדיין מרגיש כמו ניו יורק הישנה ההיא שהולכת לאיבוד בהרבה מקומות. הייתה לנו דלת פלדה מדהימה שהורדה, וזה היה ממש עצוב. אבל אני זוכר שכשעברנו דיברנו כמו "זה זה". מיד התאהבנו. אנחנו עושים כאן הכל - אנחנו מעצבים, יש לנו חלל תפירה שבו אנחנו עושים הרבה מהחלקים שלנו, אנחנו עושים אביזרים, אנחנו עושים שוק. זהו הרכזת.

פעם אחרונה דיברנו, הרגע השיקת את סטודיו. מה זה היהכמו?

זה היה ממש מעניין כי זו הפעם הראשונה שיש לנו מסחר אלקטרוני משלנו. כדי לראות את התנועה שאנו מקבלים ומי נכנס לאתר, היא סופר אנליטית ומדויקת מאוד. אנחנו מוכרים בעיקר לחנויות כל כך הרבה זמן - אנחנו כן מוכרים באינטרנט, אבל דרך קמעונאים אחרים - אני מופתע מאוד מכמה ילדים צעירים מגיעים לאתר. זה ממש נחמד לראות כי נקודת המחיר שלנו גבוהה יותר, אז תמיד הנחתי שזה יהיה דור מבוגר יותר, אבל יש לנו קהל מעריצים צעיר שרוצה לרכוש את האוסף. והרבה גברים, שזה ממש מגניב.

עכשיו, אתה עובד על המופע שלך בסתיו 2020. כמה מוקדם אתה מתחיל לחשוב על אוסף המסלולים שלך?

אני מרגיש שאני תמיד חושב על זה. במהלך אביזרים ויציקות, פתאום יהיה לי רעיון שאני רוצה לחקור יותר לקראת העונה הבאה. זה תמיד סיפור רציף. אני אפילו לא חושב שזה נפרד. בסוף כל אוסף, תמיד יש פרט שאני אוהב, "אלוהים, הלוואי שעשיתי ..." וזה כמו, "אה כן, אני יכול לעשות את זה בעונה הבאה".

מה הסיפור לסתיו 2020?

כל מה שאני עושה הוא מאוד אישי, אבל דווקא שתי העונות האחרונות היו מאוד אישיות בהתמודדות עם המורשת שלי. היה לי הרבה בראש שהרגשתי שאני חייב להגיד. חשבתי למצוא את הקול שלי, להיות בארון כשהייתי צעיר יותר, מי שאני עכשיו ולספר את הסיפור הזה. אז הסתכלתי על מטאפורות שמתאימות לזה.

אנחנו עושים פרחים, אז אני מאוד רוצה להתמקד בפריחת ורד, איך הוא פורח וכמה הוא יפה מכל השלבים. על זה אנחנו מדברים בקולקציה - זה עובר מפלטה כהה מאוד לצבעים הבהירים והיפים האלה.

וברור שדיברנו רבות על בזבוז וצריכה וכיצד אנו מתמודדים עם נושא זה. אנו עובדים עם קשמיר וניילון ממוחזרים - הבדים העתידניים המדהימים האלה, שאני מתרגש מהם. אנו עושים שוב הרבה דברים נהדרים עם שאריות, וממשיכים למצוא דרכים לנצל את הפסולת העודפת שלנו. אנחנו מקפידים להראות את זה על המסלול כדי שאנשים באמת יבינו שזה לא אופנה. זה מוטמע באופן בו אנו מייצרים את הבגדים שלנו ובדרך שבה אנו עושים עסקים. אני חושב שזה מסר חשוב מאוד לשלוח. כמו כן, חלק מרכיבי ההצגה יהיו זמינים למכירה באתר באופן מיידי.

באוסף אביב 2020 שלך היה נרטיב כל כך חזק - הוא היה ביוגרפי מאוד, עד ההפקה. מה לגבי העונות האחרונות שגרמו לך לרצות להישען על הנרטיב האישי הזה?

זה תמיד היה שם. ההיבטים האלה של להיות מקסיקני ואמריקאי ויהודי והומו - כל הדברים האלה שהופכים אותי למי שאני אני תמיד הייתי באוסף, אבל אני חושב שבשנים האחרונות הם היו קצת יותר גָלוּי. במיוחד בגלל שהתחלנו לעשות הופעות, זה שולח אמירה הרבה יותר גדולה.

בשבילי, עיצוב תמיד היה דבר מאוד אותנטי. זה מאוד ביטוי עצמי. זה תמיד בבגדים. החתרתי את הנושאים האלה ביצירה. רק הזדקנתי, בטוחה יותר בקול שלי ונוח יותר לדבר על זה ולהיות כמו, "זה מי שאני".

האם אנשים הגיבו לזה?

זה היה מעניין כי אתה מקבל את שני הצדדים של זה. קיבלת מסרים אלה מילדים צעירים ומגברים ונשים מבוגרים על כמה השראתם מהם וכמה זה היה חשוב להם. אני אשמע ממעצבים צעירים במקסיקו שבאמת התרגשו מזה. זה היה חשוב לי מאוד כי לא ציפיתי לזה - רק רציתי לעשות את זה ולראות, בלי ציפיות. ואז אתה מקבל את ההפך. אבל זה היה ממש מדהים לראות כמה התחבק [אביב 2020] על ידי התעשייה. ממש שמחתי לראות שהם באמת הגיבו לזה.

זוהי מופע המסלול השלישי שלך, אך אתה מעצב את המותג הזה מאז 2011. מה גרם לך להרגיש מוכן לעשות שבוע אופנה?

באמת הפסקנו לעשות הופעות כדי לבנות את המותג והעסק. להיות ב- CFDA/אָפנָה קרן אופנה וקבלת החשיפה [עזרה] - הרגשנו שיש לנו את העיניים הנכונות עלינו וזהו הצעד הנכון. תמיד עיצבתי את הדרך שלי אבל אני חושב שבגלל ההופעות המסר חזק הרבה יותר. אנשים רואים דברים שאולי לא ראו במותג קודם לכן.

האם יש לך שגרות או מסורות של שבוע אופנה?

העניין הוא שאתה עובד כל כך הרבה שגם אם יש לך טקסים, הם יוצאים מהדלת כי פשוט אין לך זמן. אבל באמת הקפדתי לשמור על בריאותי במהלך זה. אני עדיין מתעורר קצת מוקדם יותר והולך לבוטקאמפ של בארי או לחוג איגרוף. אנו מבשלים ומנסים לשמור על ארוחות בריאות לאורך כל השבוע. הכנתי אורז כרובית לפני כמה ימים - שרה [לפ, השותף העסקי של כהן] היא הטבחית הגדולה כאן. היום מדובר בסלט טאקו עם עטיפת חסה. והרבה קפה ותה.

מה הזמנת הקפה שלך?

בדרך כלל, אני עושה מאצ'ה. אבל אם אני עושה קפה, זה לאטה עם חלב שיבולת שועל. כל כך משעמם.

האם אתם מנגנים מוזיקה באולפן? למה אתה מקשיב?

בדרך כלל יש לי אוזניות, כי מוזיקה היא חלק עצום בי ואיך אני מעצב. כרגע אני מקשיב ללהקה בשם TR/ST. ראיתי אותם חיים בנובמבר וחשבתי שהם מדהימים. זו גם הסיבה שאני אוהב לעשות את ההצגה: אני יכול לנגן מוזיקה שאני אוהב ולהכיר לאנשים את זה.

מאיזה עוד מקומות אתה שואב השראה?

אוף, הכל - סרטים, אמנות, היסטוריה אישית. קיבלתי השראה משמיכה. מה שהכי מעניין אותי זה לספר את הסיפור. תמיד היה לי המוח הקולנועי הזה, שבו אני גר בסרט.

מהי פיסת תרבות - סרט, תוכנית טלוויזיה, ספר - שצרכת לאחרונה שהדביק אותך?

"הַרגָשָׁה טוֹבָה." מצאתי את זה אמיתי מאוד. ראשית, זה היה מאוד מפחיד לחשוב שילדים עוברים את זה בגיל צעיר. אבל כן חשבתי על התיכון שלי, והרבה מהסיפורים האלה כן הצטלבו לא איתי, אלא עם אנשים סביבי. הם עשו את זה בצורה כל כך יפה, אמנותית. ומה שזה עושה לאופנה ואיפור מדהים. זה באמת היכה - יותר גדול ממה שאני חושב שאנשים מבינים. כל השחקנים, הסיפור, המוסיקה מדהימה. זו הצגה שממש עוררה בי השראה. ואז, אני מאוד אוהב את "הגברת המופלאה" מייזל. "

אלה שתי מופעים שונים מאוד.

אני אוהב את "מייזל". בכנות, כל זריקה בו היא כמו ציור. אתה יכול פשוט להשהות אותו בכל רגע וזה הדבר הכי יפה שראית. כבר אין הרבה דברים שיוצרים ככה. אני מעריך את זה מאוד כי אני מרגיש, במשך כל כך הרבה שנים, היינו בתחום הטלוויזיה המציאותי הזה. נחמד לראות אנשים שחוזרים למלאכת יצירת הסרטים והטלוויזיה. אני אוהב לחשוב שככה האופנה תחזור על עצמה - הצורך הזה במלאכה וצבע ומרקם ופשוט בגדים ממש יפים.

האם היה אוסף או מעצב ספציפי שגרם לך לזהות אומנות מסוג זה כשהתבגר?

זה קצת מצחיק כי בדיוק הייתה לו את ההופעה האחרונה שלו, אבל ז'אן פול גוטייה היה מישהו שבאמת עורר בי השראה כשהייתי קטן. בעיקר כי אני זוכר שראיתי את חזיית החרוט במדונה כשהייתי ממש צעיר. אני עדיין חושב על זה עכשיו - כאילו, למה זה השפיע עלי כל כך? חוץ מזה שהיא נראית מדהים, סופר סקסית. אני חושב שזה אתה מסתכל על התמונה הזו עכשיו ואתה יודע באיזו פרק זמן זה היה ומה היא מייצגת. שללבוש יכול להיות כזה משמעות תרבותית - זה מה שתמיד עניין אותי.

יש לכם מהדורה שלאחר שבוע האופנה?

אני נוסע לפריז אחרי תערוכת הבדים. ואז נתחיל לשווק. אנשים לא מבינים כמה אנחנו באמת עושים. כל מי שחושב שזו עבודה קלה... יש לנו מזל שאנחנו אוהבים לעשות את זה.

מהו המקום האהוב עליך לנסוע לעבודה?

התחלנו לעשות מופעי תא מטען וללכת לכל המקומות האלה באמריקה שמעולם לא חשבתי שאצא אליהם. זה היה ממש מעניין. אני אוהב את ההפתעה של זה. לאחר מכן, נסענו ליפן לעבודה בשנה שעברה. כשהתבגרתי ממש התחברתי לאנימציה יפנית, שזה ממש מגניב עכשיו אבל אז זה לא זכה להערכה בבית הספר, בוודאי. אז כשהלכתי בפעם הראשונה, זו הייתה נקודת מפנה עצומה בדרך שעיצבתי. קראתי וחקרתי את התרבות היפנית מאז שהייתי קטן. זה היה כאילו חזרתי למעגל.

מה משהו שאתה מתרגש ממנו לסתיו 2020?

אני ממש מתרגש מהצורות העונה. אני מרגיש שהם מאוד מעידים לאן הולך המותג. התחלתי כשהייתי [בתחילת שנות העשרים שלי] - אני בן 34 עכשיו, אז אני מרגיש כאילו התפתחתי הרבה.

הצורות הרבה יותר קרובות לגוף העונה. יש את טכניקת הציפוי המעניינת הזו שאנחנו עושים. יש לנו הרבה מוצקים, שאני מתרגש מהם. עד כמה שאני אוהב הדפסים וטקסטיל, נכנסתי לאופנה כי אני אוהב לייצר בגדים. ברור שתמיד עשיתי את זה, אבל אני מרגיש שהדפסים הופכים את זה לדבר משני. אני חושב שתוכל לראות הרבה מהבנייה וכיצד אנו מייצרים את הבגדים, וזה באמת חשוב.

הראיון הזה נערך ורוכז לשם הבהרה.

רוצים עוד פאשניסטה? הירשם לניוזלטר היומי שלנו וקבל אותנו ישירות בתיבת הדואר הנכנס שלך.