למי שלא המשיך עם מארק סאגה, הנה תקציר קצר: מעשה ראשון: ראשית הוא נדחק על עיכוב של שעתיים בניו יורק. סוזי מנקס מה- International Herald Tribune הוא מכנה WWD, מקלל בעיתונות, אומר שהוא יעביר את ההופעה שלו לפריז. הוא לא. מערכה שנייה: בשלב הבא הוא מביא את הופעת הבכורה לקו אביב '08 ללואי ויטון, לאחר עיכוב של כמעט שעתיים. הפעם, ההצגה בעצם הוא בפריז, אבל התגובה זהה: הוא מקבל בוז על ההמתנה. מערכה שלישית: על המסלול של ויטון, מארק מוציא את לשונו. בלוגים של קאתי הורן. חוק רביעי: מארק ג'ייקובס מפרסם תגובה בבלוג של קתי. זה מה שכתוב:
לא הוצאתי את הלשון שלי בסוזי מנקס…. משכתי פרצוף טיפשי עם הלשון בחוץ מאושר על זה שסיימתי עם עונה נהדרת אך מלחיצה ביותר עבורי. אני לא טיפשה, ילדותית או אדם נקמנית... לפני ההופעה השארתי חולצת טריקו מטופשת ופתק נחמד לסוזי על המושב שלה. למה שאעשה הכל כדי להרגיז אותה עוד יותר? מיד אחרי הופעה??? קאתי וכל השאר שקוראים את זה, אני מופתע שמי שמכיר אותי בכלל חושב שאני כזה קטנוני או טיפש! כל מי שהיה על במה היה יודע שאתה לא באמת יכול לראות את הקהל. עשיתי פרצוף לאף אחד במיוחד... לא היה לי מושג מי יושב שם. קדימה חבר'ה, תנו לי הפסקה!!!
' חוק חמישי: קאתי מאשרת כי ההערה אכן הייתה של מארק ג'ייקובס. אנחנו קופצים מעלה ומטה שמארק קורא בלוגים, מתקשר עם בלוגים, משתמש בסימני קריאה רבים מדי. חוק שישי: אנו שוקלים אם לקנות שמלת מארק נוספת, למרות שכבר יודעים שהתשובה היא כן.