אני מגיע ל- PPQ כחמש דקות מוקדם. אני פוגש את רבקה מ Elle.com ולמרות מעמדנו היושב, אנו ושאר הקהל ננעלים מחוץ לשער. בזמן שההופעה אמורה להתחיל, עובדים מביאים את הספסלים. אלקסה צ'ונג מחליקה ליד ו הרגע מצפצף כי עורכים מוסרים בזמן שהחברות עפות פנימה. אנחנו עוברים את השער ויש בר המגיש לימונדה PPQ - שאין לה לימונדה וטעם כמו של פים ישרים. עכשיו, אנחנו כמעט בבור מוש. אף אחד לא הניח מאחורי המסך - אפילו לא אלכסה צ'ונג - עד 8:37. נאמר לכולם להניח את המשקפיים, נשפך של אלכוהול, ילדה מחליקה, הברך שלה נסדקת, היא מתעלפת והמבוכה ממהרת להיכנס לארקייד הארוך כמעט קילומטר. רבקה ואני אוספים אותה ומסדרים אותה לפני שהתיישבנו בשורת המונו, (איך מארק). עכשיו השעה 8:53 ו -2812 מתחיל בקמדן תוך שבע דקות. קולין מקדואל והילרי אלכסנדר קמים ועוזבים. הבריטי אָפנָההעורכים מאחוריי מפטפטים, "זה מעניין, כדאי שנלך גם?" כשאני עומד להתברג, האורות כבים ודייזי לאו מדשדשת במורד המסלול. הבגדים בהירים, הצמות מפלסטיק והנעליים מהנות. אני אכן מתחבט לפני הגמר ומודה לאל שהצלחתי להגיע עד לכאן מבלי להתעלף, ליפול או לרמוס כל עובר אורח.