אז בדקנו אמש את אוסף הסתיו של Lutz & Patmos בחדר השמים של המוזיאון החדש. המראות היו מדהימים - נופים ללא הפרעה של העיר, וקרין רויטפלד על בשרם. אבל הבגדים... הרגשנו שהסוודרים חמודים ולבישים. אבל... מופע? לסוודרים? אחד אחרי השני ככה? והכל די פשוט? אז חשבנו, "הו! הם בטח סופר רכים! "אבל במגע הראשון, ידענו, הם היו איפשהו בין צמר לקשמיר בננה רפובליקת. הממ... אנחנו תמיד מעריצים של דברים שאפשר לזרוק אותם לקריאה ביום שני בערב, אבל לא כשהוא מגיע למאות דולרים גבוהים. אנחנו לא חושבים שקירסטן דאנסט שעיצבה כמה מהקטעים פתאום הופכת את הקולקציה לכל כך ראויה לציון - אז מה אתם חושבים? כריכות מקסימות? או חוט מוגזם מדי? [הערה צדדית, המצגת אכן כללה פרט מעניין אחד - שימוש בבובות במקום במודלים, משהו שהיינו תוהה על כך מכיוון שחווינו את החוויה המביכה של לגעת בשולי השמלה בזמן שהדוגמנית בוהה בנו בחזרה בעבר הַצָגָה...]