מילאן-נערת אביב 2011 של בוטגה ונטה היא נערת עיר. דוגמניות הלכו לצלילי תנועה-קרניים מצפצפות, הפסקות חריקות וצלילות של מכוניות ממהרות-ושיערן היה רטוב וקצת גלי, לא כי זה זרם בחוץ, אבל, אני רוצה לדמיין, כי הם פשוט קפצו מהמקלחת בחיפזון בדרך החוצה דלת. תומאס מאייר מבין שבנות העיר צריכות להיות בנוחות בתוך ההמולה. "התחלנו לעצב את הקולקציה הזו מתוך מחשבה על רעיון הקלות", אמר מאייר במהדורה. לשם כך הוא שלח קולקציית שמלות נוחות ונפרד בצבעי המתנה של כל עירוני תושב: שחור, לבן, וריאציות בין לבין (מתואר על ידי השורה כ"קרם, חציר, אלון, טיטניום ו כחול שחור"). הדוגמניות הורכבו, התנשפו, סנדלים שטוחים. אבל גם לאוסף הייתה גישה, כמו כל ילדה שחוצה את המדרכות צריכה. בשמלות שחורות קטנות היו תוספות רשת, ז'קט חסר שרוולים נעשה בתנין שחור, ושמלות חולצה באורך הרצפה עם כיסים עמוקים היו סקסיות מרושלות. אז כשנכנסו לתערובת חלקים נפחים יותר בהדפס יהלום או מנוקדים בנוצות, הם נראו לא במקום בין היסודות המגניבים ביותר. הקלק על לקבלת מבטים נוספים.
בתקופה האחרונה שמענו על מעצבים צעירים והומה שעושים השקעות מקונגלומרטים יוקרתיים בצרפת. אולם ההשקעה האחרונה של קרינג היא במעצב מבוגר ושקט יותר: תומס מאייר, שהוא גם המנהל הקריאייטיבי של תווית הבוטגה וונטה בבעלות קרינג בבעלות קרינג.