לאורך כהונתו כמנהל הקריאייטיב של סן לורן, הדי סלימאן נוהג לדחות ראיונות-ל כתבים בתקווה לקבל הצעת מחיר אחרי ההופעות שלו ואפילו ל ניו יורק טיימס.
סלימאן הסיר את איסור הריאיון שלו אָפנָה. לפי נתן הלר, שכתב את הסיפור, זהו הראיון הראשון שנתנה סלימאן "מזה שנים".
למרות שסלימאן לא ממש אומר הרבה, המאמר (שאולי אפילו לא הגעת אליו בגיליון ספטמבר-הוא לקראת הסוף) אכן חושף כמה דברים מעניינים על מעצב האופנה החמקמק 'האמן בקליפורניה' ועבודתו בסן לורן-גם אם המאמר קצת מפחיד (אולי שֶׁלָה אָפנָהסליחה על מלגלג בעדינות על האוסף האחרון).
למשל, הוא מסביר את ההיגיון לתגי המחיר המופרזים של מרכולתו לכאורה. ככל הנראה, אלה 68,000 $ שמלות בייבדול (כן, באמת) נראה כמו פריטים שתוכל למצוא בטופשופ הם בעצם איכות קוטור. כפי שמציין הלר, "רבים מהפרטים שעליהם סלימאן מבלה את זמנו אינם ברורים על מסלול מסלול. "כגון: הדפס נמר שחור על שחור שהוא רמז לאחד מיושניו של איב סן לורן דפוסים; והקאשמיר והמשי באיכות הקוטור המשמשים לשזירת הבנדנות האדומות (שחוקות על צווארם של כמה דוגמניות). השמלה בסך 68 אלף דולר הייתה תוצאה של "מאות שעות של התאמה" לסטנדרטים אופנתיים בעיצוב אופנה באמצעות בדים שהזמין סלימאן עצמו. "מה שאנשים לא ראו בגראנג 'הוא שממש 40 אחוז מהחתיכות נעשו בעבודת יד באטלייה הישנה", אמר סלימאן.
הלר גם מזכיר שסלימאן מתכננת להעביר את הפעילות לאולפן חדש ולאטלייה בגדה השמאלית של פריז ולהחיות את פעילות הקוטור שלה-מהלך שהיה שמועות עוד בשנת 2012.
איכות העיצובים של סלימאן עשויה להגיע מאטלסאות פריז, אבל ההשראה כתבה את הבית הביתי של סלימאן בלוס אנג'לס. למעשה, לדברי הלר, סלימאן רצה לחזור ל- YSL "לא כאיש אופנה פריזאי אלא כאמן קליפורניה".
חלק מזה כרוך כמובן בלהיות בלוס אנג'לס, לשם עבר לפני מספר שנים. מסתבר שיש לנו על הנשיא ברק אובמה להודות על כך. "הבחירות הראשונות" - של אובמה, בשנת 2008 - "היו חלק גדול ממני לזוז", אמר. "חשבתי שזו תקופה מאוד מבטיחה לאמריקה - תמיד התעניינתי יותר בפוליטיקה בארה"ב מאשר בצרפת".
הוא כנראה יישאר גם אחרי שאובמה יעזוב את הבית הלבן-הוא אומר שהוא גדל לאהוב את לוס אנג'לס יותר ויותר ואפילו מסתובב ברולס רויס. נשמע שהוא עשה את זה.