למה אנחנו לא מדברים יותר על הקישור של ביוטי לשמן גדול?

instagram viewer

בטח, תעשיית היופי ה"נקייה" מתקבעת ללא הרף על האופן שבו הנפט עשוי להשפיע על הבריאות האישית - אבל למה אין יותר דיון על ההשפעה הסביבתית של הפטרוכימיקלים שלנו קוסמטיקה?

בזמן שזללתי את "דומינה", תוכנית על רומא העתיקה, שמתי לב שהדמות הראשית מרחה את האייליינר שלה במקל פחם. התפעלתי מהפשטות של האיפור, תהיתי באילו מרכיבים השתמשו בשגרת היופי שלי. תפסתי את פלטת הצלליות שלי וחיפשתי בגוגל עד שמצאתי את התשובה: פטרוכימיקלים.

אה, כן. אותן חברות המפיקות נפט מכדור הארץ ומזיקוקות דלקים מאובנים לגז מספקות גם כמה מרכיבים מרכזיים בקוסמטיקה היקרה שלנו. המרכיבים הרשומים בהדפס זעיר בגב פלטת הצלליות שלי כללו רבים מהנפוצים ביותר נמצאו פטרוכימיקלים: נפט, שמן מינרלי, בושם או ריח, פתלטים, בין לפחות תריסר אחרים.

ככותב עם שנים של ניסיון במחקר הקשור לאקלים, הופתעתי שלא שמעתי הרבה על הנושא הזה דרך עדשה סביבתית. כאשר דנים בטביעת הרגל הסביבתית של תעשיית היופי ובדרכים שבהן היא יכולה להפוך ליותר קיימא, האם אנו מזניחים גורם מפתח ברור?

הן במישור הארגוני והן במישור הצרכני, השיחה סביב ההשפעה של תעשיית היופי על הסביבה עסקה בעיקר ב שכיחות של מיקרופלסטיק

(גם עשוי מנפט, ניחשתם נכון), כאשר זעם ציבורי המוני מזרז את המעבר של חוק המים ללא מיקרו-חרוזים עוד ב-2015. ראינו חברות מבטלות - או לפחות מתחייבות לאסור - קשיות, או להחליף את צינורות הפלסטיק בחלופות ידידותיות יותר לסביבה בתגובה לזעם העולמי על תמונות של צבים איתם במעלה האף. כמובן, מותגים רבים גם הגיבו לדרישות הצרכנים לצמצם את השימוש בפלסטיק באריזות יופי, עם ניתן למילוי חוזר, חומרים ממוחזרים ואלטרנטיביים תופסים בכל התעשייה, מהמוני ועד מוּתָרוּת.

בשנים האחרונות היופי ה"נקי" ממשיך לפרוח, ולא נראה שהוא מאט. הסקטור הספציפי של השוק צפוי להגיע ל-15.7 מיליארד דולר עד 2025, לפי חברת המחקר Statista. לְכָל פברואר דו"ח 2022, "ההכנסות של מוצרי קוסמטיקה אורגניים בארה"ב עמדו על כ-750 מיליון דולר אמריקאי ב-2016 וצפויות להיות להגיע לכ-1.65 מיליארד דולר עד 2025, כאשר רוב הגידול בהכנסות מיוחס לפן האורגני קרמים."

אז זה לא מפתיע שמספר המותגים הממצבים עצמם כ"נקיים" התפוצץ לחלוטין, וקמעונאים כולל (אך לא רק) Nordstrom, Target, Sephora ו-Ulta שיפצו את האסטרטגיות שלהם בחנות ובאינטרנט, והטמיעו תוכניות שיווק חדשות כדי להדגיש את המותגים הללו עבור צרכנים המחפשים מילות באז מסוימות "נקיות".

מותגים "נקיים" רבים ותומכיהם היו אלה שהוציאו את הפטרוכימיקלים כמפוקפקים לבריאותם ובטיחותם של הצרכנים; הרבה מותגים שמציגים את עצמם כ"נקיים" הכניסו מרכיבים שמקורם בנפט ברשימות ה"אסורות" שלהם, למרות העובדה שהקהילות הרפואיות והמדעיות מסכימות ש הפטרוכימיקלים המשמשים בקוסמטיקה כמו ג'לי נפט בטוחים. ובכל זאת, מחוץ לתנועת היופי "הנקיה", זה יכול להרגיש כאילו נפט באיפור שלנו הוא נושא שאף אחד לא רוצה לחשוב עליו.

עם זאת, ההשפעה שיכולה להיות למרכיבים הללו על כדור הארץ לא צריכה להיות מוחצנת: רבים מהם נחשבים "כימיקלים לנצח," שכאשר נשטף לטמיון או מושלך בדרך אחרת, אינו מתכלה בקלות בסביבה הטבעית ועלול להיכנס לאספקת מים, לחיות בר ואפילו לזרם הדם האנושי ולחלב אם. ומגמות יופי הנשענות על מוצרים מבוססי פטרו משגשגות.

קח, למשל, את הטרנד האחרון של TikTok של #slugging. התרגול הפופולרי והפופולרי הזה לטיפוח העור מטיף ליתרונות של מריחת שכבת וזלין על הפנים שלך (או על כתמים יבשים מסוימים) לפני השינה כדי ללכוד לחות בעור. וזלין הסתמכה על ג'לי נפט עבור המוצר הגיבור שלה מאז 1870. אני חייב לשאול: האם אלו מהדור ה-Z, המפורסמים בזכות התמיכה הבלתי-נונסנס הראויה לשבח שלהם בחקיקת שינויי אקלים ואימוץ אנרגיה מתחדשת תשתית, יודעים ששגרת עור ג'לי הנפט שלהם תומכת בתעשיית הנפט, אחד היריבים הגדולים בהיסטוריה לעזיבה מהירה מ דלקים מאובנים?

הניחוש שלי הוא, כנראה שלא. טביעת הרגל הפחמנית הקשורה להפקת נפט וזיקוק היא עצומה, וכך גם מערכת ההון התלויה כיום בדלקים מאובנים לאריכות ימים. אבל יש כוח להבין את היסודות של מערכת הקוסמטיקה הנוכחית ואת הצדדים המרוויחים מבורות הלקוחות ההמונית הזו. והכוח הזה מאפשר שינוי.

זה לא אומר שצרכנים בודדים - במיוחד צרכני יופי, שרובם נוטים להזדהות כנשים - הם "הבעיה". כפי שאנו יודעים, החובה לעשות צעדים משמעותיים לקראת המלחמה בשינויי האקלים נופלים על תאגידים וגופים מנהליים, שאחראים לגרימת רוב הבעיות מלכתחילה (או שלא כראוי מסדיר אותם). אבל מכיוון שרבים מאיתנו בוחרים לבחון כיצד אנו יכולים להפחית את טביעות הרגל הפחמניות שלנו כדי להפוך לצרכנים מודעים יותר, להיות חמושים במידע הנכון הוא חיוני.

מבחינתי, בחינה של התמונה הרחבה יותר של תעשיית הנפט הייתה חושפת. ראשית, שמן הוא כבר לא בהכרח העניין המניע. לפי א דו"ח סוכנות האנרגיה הבינלאומית לשנת 2018, "פטרוכימיקלים הופכים במהירות למניע הגדול ביותר של הביקוש העולמי לנפט." המגמה הכללית למעשה מנבאת ירידה מתמדת בערך הנפט לחבית במהלך השנים הקרובות, מדרבן את חברות הנפט לשנות לאט לאט את סדרי העדיפויות שלהן לקראת יום שבו הגז אינו כה קריטי לחברה.

והמשמרת לתת עדיפות לזיקוק הפטרוכימי אינו עדין. בשנת 2021, ExxonMobile הרוויחה 30% מההכנסות השנתיות שלה ממכירות פטרוכימיות; ExxonMobile, שהכניסה כ-7.8 מיליארד דולר, התגאתה בזינוק של 297% לעומת שנת הכספים הקודמת. יש גם את העובדה שזיקוק נפט לנפט הוא תהליך זול. לדברי קונסטנס ביילי, פרופסור לכימיה באוניברסיטת טנסי, נוקסוויל, אם כי טכנולוגיות חלופיות ליצירת כימיקלים דומים ללא נפט מפותחות, הן יותר יָקָר. (תג המחיר הצנוע של 2$ של וזלין תמיד היה חלק מהמשיכה והנגישות שלו, אחרי הכל.)

"הטכנולוגיה ל[חידוד חומר מבוסס ביולוגי] יקרה יותר כרגע", אומר ביילי. "ובכל פעם שאתה מפתח טכנולוגיה חדשה, לוקח זמן עד שהיא הופכת לתחרותית עם הטכנולוגיה המבוססת".

כמובן, תעשיית הנפט פועלת לשמור על הסטטוס קוו הזה. בשנת 2021, גרינפיס צילם בווידיאו בחשאי לוביסט פטרוכימי של ExxonMobile מצעד תחת הדגל הכוזב של מכון הנפט האמריקאי כדי להרתיע התקנות של ממשל ביידן נגד "כימיקלים לנצח", כולל הפטרוכימיקלים המצויים ב קוסמטיקה.

בעוד שהעולם סוף סוף דן במעבר לאנרגיה מתחדשת והרחק מדלקים מאובנים, ברור שלתעשיית הנפט אין עניין ללכת בדרך של הדודו. אז זה תלוי בגופים המנהלים לנקוט בפעולה.

הפתרון הברור ביותר הוא להסדיר את השיווק של מוצרים מבוססי נפט, ולחייב כל חברה המשתמשת בפטרוכימיקלים לחשוף את המידע הזה בשפה ברורה. לדוגמה, חברות סיגריות טבק טענו פעם שעישון טוב לבריאות, והרחיקו לכת ופרסמו רופאים הדוגלים בשימוש בסיגריות. ברגע שההשפעה האמיתית של הטבק נחשפה, ה-FDA חייב חברות טבק לחשוף לא רק את הסיכונים של עישון סיגריות, אלא גם מידע לגבי הרכיבים והכימיקלים שנוספו לסחורה.

בנוסף, לממשלת ארה"ב, הן בתפקידה הפדרלית והן במקומית, יש את המשאבים לטפל בנגישות: קהילות עם הכנסה נמוכה, לרוב מורכבת ברובה של אנשים צבעוניים, יש להם גישה מוגבלת למותגים ואפשרויות, בין אם בגלל אילוצים פיננסיים או "מדבריות" קמעונאיים שפשוט מקשים על מציאת חלופות. כבר הוקמו תוכניות הפועלות לביטול גזענות סביבתית, ציפוי אדום ו מדבריות אוכל להחזיק במשאבים ובמידע דמוגרפי כדי לחקור ולתקן את הנגישות המוגבלת למוצרים.

יוזמה אחת שכבר קיימת היא בחסות ה-USDA תוכנית BioPreferred. תוכנית BioPreferred, שמומנה במקור תחת חוק החווה משנת 2002, משמשת "להגביר את הרכישה והשימוש במוצרים מבוססי ביו", על פי דובר USDA. קידום הרעיון של כימיה ירוקה, BioPreferred מספקת תווית בחסות ממשלתית שחברות יכולות לקדם אם המוצרים שלהן עומדים בסטנדרטים.

עם זאת, חשוב להבין שהמדבקה של BioPreferred לא אומרת שהיא אוסרת על פטרוכימיקלים. לדברי דובר ה-USDA, "ה-USDA קובע תקן מינימלי לתוכן ביו-מבוסס על סמך מה שמעשי ואפשרי לכל תעשייה כדי לאפשר חדשנות וקידום כימיה בת קיימא." כששאלתי על האינטראקציות של לוביסטים בנפט עם תוכנית BioPreferred, השאלה שלי נסגרה וכל הודעות הדוא"ל המעקב הלכו התעלמו.

למרות עמדת ה-USDA, חברות קוסמטיקה מסוימות לקחו על עצמן להפעיל את השיחה. YouthForia, מפורסם מ-TikTok ובשל הסומק המבוסס על שמן, היא דוגמה אחת. חברת קוסמטיקה המעוניינת לנער את הסטטוס קוו, המותג מציע מוצרים המורכבים מ-100% כימיקלים מבוססי ביו, לדברי המנכ"לית פיונה צ'אן.

"אני חושב שבתעשיית היופי, הרבה אנשים נוטים לשכוח את העובדה שאנחנו רק מתאפרים לכמה שעות [ואז] אנחנו שוטפים את זה לטמיון", אומר צ'אן, ומוסיף שבממוצע, נערה מתבגרת משתמשת בכ-17 מוצרים שונים. צ'אן לא רצה ש-YouthForia תמשיך במחזור של מאות כימיקלים לאדם המתנקזים לסביבה. עבור צ'אן, היה חשוב שהמוצרים של YouthForia "לא ימזו את הדלקים המאובנים של כדור הארץ ולא יפגעו בעור [שלכם]".

רוב צרכני היופי פשוט לא מודעים לתמיכתם הבלתי מכוונת בתעשיית הנפט באמצעות רכישות קוסמטיות - או לטביעת הרגל הפחמנית הקשורה למוצרים מבוססי נפט. ללובי הנפט יש שנים של קשרים מבוססים ותמיכה כדי להמשיך ולערער את המעבר בר-קיימא. אבל, בעזרת מותגים מתפתחים ומתקדמים כמו YouthForia, מודעות לגבי השכיחות של הפטרוכימיקלים בקוסמטיקה הולכים וגדלים, והדיונים על חלופות ביולוגיות זמינות מתחילים לעלות לְהִתְרַחֵשׁ.

המציאות היא שאיפור אמור לשפר את חיינו: זה יכול להיות אמנות מ, בריחה, מדיום עבור ביטוי עצמי, טקס טיפול עצמי מבוסס, דרך להמשיך במסורת תרבותית, אמצעי לחיזוק ביטחון עצמי. להיות צרכן יופי לא צריך להיות פשרה על הבריאות, ההשפעה הקהילתית או טביעת הרגל הסביבתית. אז ככל ששיחות על שינויי אקלים וקיימות תופסות מקום מרכזי יותר בתעשיית היופי, בואו ננסה לשאול את הימין שאלות, למשוך את השרשורים הנכונים ולדרוש שקיפות מהמותגים שבהם אנחנו תומכים ומהממשלות שבהן אנחנו מצביעים כּוֹחַ. השיחה החלה רשמית.

רוצה קודם כל את החדשות האחרונות של תעשיית האופנה? הירשם לניוזלטר היומי שלנו.