הלכנו ל-Gen Art אתמול בלילה וגרמנו נזק רציני לארנקים החלשים שלנו. בדרכנו החוצה, ניגשנו למתלה של תכשיטי שרשרת, יין ביד והכרזנו, "וואו, זה נראה בדיוק כמו של ארין ואסון". התרשמנו, בדיוק כמו שהיינו כשראינו לראשונה את היצירות של ארין, עד שהילדה שעמדה ליד המתלה, בליס לאו, נראתה כאילו היא עלולה לבכות. ככל הנראה, לכאורה, העבודה שלה נראית כמו של ארין ווסון כי הדוגמנית קנתה אחת ממנה שרשראות, יצקו אותו מחדש והשליכו את העותקים על קולקציית הסתיו 08 של אלכסנדר וואנג על המלוכלך הזה מסלול צ'לסי. הכל היה נסלח, אולי, עד שוואסון לבשה בה את הגרסה המקורית של בליסניילון לכתוב. אנחנו אוהבים את ארין, ועכשיו אנחנו די אוהבים את בליס, ואי אפשר לדעת בדיוק מי צודק או מי טועה, (למרות שבליס מייצרת את שרשראות הגוף שלה מאז סתיו 2007). אז נאנחנו, קנינו את השרשראות מבליס כי הן סופר יפות ויצאנו משם לעזאזל לפני שבזבזנו עוד כסף או שמענו עוד סיפורים מפחידים.