אם הייתם בסביבה ברשת האינטרנט בשבוע שעבר, ייתכן שהאתר Skinny Gossip יצלצל בפעמון. בחודש שעבר האתר כתב פוסט מגעיל יתר על המידה שביקר את גופה של קייט אפטון (הביטוי "לבנה מרופטת" שימש, בין היתר, מתארים קשים יותר). אולי אתה גם זוכר שהאתר - למרות כל הראיות להיפך (ראה: 'טיפ רעב של the Day', Thinspo, כל פוסט אחר)--מכחיש בתוקף שהם מעודדים הפרעות אכילה או פגיעה עצמית. לא, הם אומרים, הם לא פרו-אנה. הם פרו-סקיני. כולם ביחד עכשיו: הא?
לפי Skinny Gossip, 'פרו-סקיני' כנראה שונה מ פרו-אנה כי מדובר בהעדפת "המראה הרזה, אבל לא במחיר הבריאות". עם זאת, לאחר בדיקה מעמיקה יותר של האתר, מתברר כי 'בריאות' זה לא באמת העניין: 'המראה הרזה' וסגנון החיים שבעלי האתר והקוראים מעדיפים כוללים עצמות בריח גלויות (מה שנקרא 'קסילופונים'), לחיים חלולות, רגליים דקות, וכן, כמה עצות דיאטה ופעילות גופנית די מפחידות - שלא לדבר על נאומי 'מוטיבציה' מפחידים. לעודד ירידה במשקל.
מה שגרוע מכך, Skinny Gossip הוא לא האתר היחיד שמבדיל בין Pro-Skinny ל-Pro-Ana. Organic Veggie Girl הגנה על Skinny Gossip ואמרה שהאתר לא פרו-אנה כי "הבנות ב-skinygossip.com... מתמקדות ברזון יותר כסגפנות ויופי ומשמעת, במקום חולי או ניסיון להרעיב את עצמם למוות." קוראת הפאשניסטה וחברת Skinny Gossip סופיה סאם מסכימה, תגובה על הסיפור של קייט אפטון: "רכילות רזה היא לא פרו-אנורקטית". היא הוסיפה כי האתר הוא קהילה ל"אנשים שתומכים בסקיני סגנון חיים."
האגודה הלאומית להפרעות אכילה, לעומת זאת, מתחננת להבדיל. "קרא לזה פרו-אנה או פרו-סקיני, אבל השורה התחתונה היא שאתר שמקדם באופן פעיל אובססיביות התמקדות בירידה במשקל ועיסוק בהצללת גוף מרושעת היא לא בריאה", אמרה קלייר מיסקו, אשר מנהל Proud2Bme, האתר החדש של NEDA שנועד להוות אלטרנטיבה חיובית לפגיעה בתוכן פרו-אנה, פרו-סקיני.
"יש מגוון מגוון של סוגי גוף בעולם ורק אחוז קטן של אנשים שהם 'רזים' באופן טבעי", הוסיפה. "אז אם האתר שלך מבוסס על הרעיון שכולם צריכים לשאוף להיות רזים, הסאבטקסט הוא שרוב האנשים יצטרכו לנקוט בכמה טקטיקות לא בריאות כדי להגיע לשם."
חלק מהאמונה של Skinny Gossip היא שכל אחד יכול לרדת מספיק במשקל כדי להשתלב באידיאל מידה 00 שלו כל עוד הוא לא "עצלן" או "חסר משמעת". אבל אנחנו - ו-NEDA - קוראים שטויות. גופים לא כולם באותו גודל והנה העניין: אין סיבה שהם צריך לִהיוֹת.
מיסקו הוסיפה כי "לתאר ירידה במשקל ורזון בשפה של 'משמעת' זה משהו שאנשים רבים עם הפרעות אכילה עושים".
הדבר המפחיד הוא שבכך שהוא מכנה את עצמו 'פרו-סקיני', Skinny Gossip מאפשר לקוראים שלה להתעלם מהמציאות של הרגלים לא בריאים ולפעול תחת יומרה שההתנהגות והמנטליות שהאתר מקדם הכל מושלם נוֹרמָלִי.
"באמירתך שאתה בעד רזה, אתה עשוי למשוך עוד קוראים שלא ששים לשייך את עצמם לתווית של הפרעות אכילה, אבל בוא נקרא לאל כף", אומר מיסקו. "אתרים המוקדשים לחלוטין להלל את המעלות כביכול של רזון ולצמצם אחרים שאינם מתאימים לאידיאל הזה נוצרים ופוקדים את האנשים שזקוקים לעזרה."
היא הוסיפה כי לא רק אתרים 'פרו-רזים' צריכים להיות זהירים בכל הנוגע לעידוד הרגלי הפרעות אכילה:
"יש הרבה מאוד אתרים שמתיימרים לקדם 'אורח חיים בריא'". למרות שהם אולי לא קיצוניים כמו אתרי פרו-אנה, הם בסופו של דבר עידוד הלך רוח מופרע, כזה שגורם לאנשים להתמקד יתר על המידה ברעיון הפגום שירידה במשקל היא מפתח הקסם לבריאות, אושר ו הַצלָחָה."
כמובן שלא קיים 'מפתח קסם' כזה - אבל ממשיכים להעליב ו/או לפאר סלבריטאים/דוגמניות/מי על סמך מבנה הגוף, כמו Skinny Gossip, מחזק את הרעיון שאושר, הצלחה והיות נאהב נמצאים במרחק של כמה קילוגרמים בלבד. וזה קובע אותנו את כל מועד לכישלון - לא משנה מה הגודל שלך.