סליק וודס בקוצ'לה 2018. צילום: BFA
בסדרה ארוכת השנים שלנו "איך אני מצליח", אנחנו מדברים עם אנשים שמתפרנסים בתעשיית האופנה על האופן שבו הם פרצו ומצאו הצלחה.
סליק וודס חי חיים שרק מעטים יבינו. קצה החוויות שלה הוא מדהים; שלה הוא מסוג הסיפורים שאתה יכול לדמיין שיהפוך לביופיק - ובגיל 21 בלבד, זו רק ההתחלה.
בלוס אנג'לס, לפני כשלוש שנים, הייתה נערה חסרת בית - רק עוד פרצוף ברחובות - כאשר מפגש מקרי עם הדוגמנית האנגלית אש סטימסט שינה את חייה. "הוא מצא אותי יום אחד בתחנת אוטובוס, ובילינו את היום ביחד", אמרה בפאלם ספרינגס במהלך סוף השבוע הראשון של קוצ'לה, שם בחרה מרצדס בנץ להשיק את קמפיין #WeWonder שלו. החברה תפסה את וודס כייצוג של בני הנוער במניפסט שלה, המאגד קולות שונים - מהזמר סולאנג 'נואלס ועד המעצבים קרול לים והומברטו ליאון מטקס הפתיחה-לדון ברעיונות לעתיד כחלק מחשיפת רכב השטח החשמלי שלה, מרצדס בנץ EQ קונספט.
"הוא גילה איך החיים שלי ומעולם לא נתן לי לעזוב את הצד שלו שוב", המשיכה ב- Stymest. "הוא קצת לקח אותי לחייו ולימד אותי איך החיים צריכים להיות בעצם, ומעולם לא רעבתי שוב".
וודס נולדה כסימון תומפסון, וגדלה על ידי סבתה לאחר שאמה נכלאה כשהיתה רק בת 4. היא עזבה את מיניאפוליס, שם נולדה וגדלה, ללוס אנג'לס, וכשהיא פגשה את סטימסט בגיל 19, היא הייתה בדרך הרסנית, מסובכת בסמים עם תקופת כלא מתחת לחגורה.
מהר קדימה להיום, והיא אחת הדוגמניות המבוקשות ביותר בתעשיית האופנה. וודס עבדה עם סגל של שמות גדולים, החל ממעצבים ועד צלמים, אבל זו הופעתה בסרט של קניה ווסט יעזי עונה 2 לוק ספר (הופעת הדוגמנות הראשונה שלה אי פעם) ועלייתה כפנים של פומה הפנטי של ריהאנה ו חמישים קווי יופי - בשילוב המראה הנועז והאישיות שלה - שהביאו לה משהו רמת ההצלחה וההכרה.
אין ספק שהיא ידועה במאפיינים פיזיים כמו שיניה החדות, קעקועים וראש מגולח, כמו גם הגישה הנועזת שלה, אבל לא לוקח הרבה זמן להבין שהיא הרבה יותר; היא מבוססת וחכמה מעבר לשנותיה, דבר שאפשר להתעלם ממנו אם לא תעברי את הבוטות שלה.
כאן, שיחתנו יו-יו מקלילות ועד נושאים חיים אמיתיים כשהדוגמנית מתגלה בכנות על חייה, עלייה בתעשייה, צמיחתה האישית, לא מגבילה את עצמה החשיבות של איחוד כוחות לקחת אותנו אל העתיד: "איך עוד נמשיך הלאה כשצעירים לא יודעים שטויות על היסטוריה ואנשים זקנים חיים בעבר?"
מה גרם לך להגיד כן לקריירה בדוגמנות?
לא אמרתי כן לדוגמנות. אמרתי שכן לאש. אתה יודע? סמכתי עליו ועל כל מה שהוא חשב שאני יכול לעשות; הוא האדם הראשון שהאמין בי, אז חשבתי 'מה שתאמין, גם אני יכול להאמין לחרא הזה'. הוא טיפל בי כמו הילד שלו. הוא היה אז בערך בגילי, בן 24 [בן]. השנה אני בן 22. הייתי אז בן 19. הוא ראה את הפוטנציאל שלי לפני כל אחד אחר.
אש התחנן לסוכנו שיעוף החוצה לפגוש אותי, ולאחר מכן עברתי לגור באחוזה. גרתי עם עלי [קאבוסי, הסוכן של וודס] וחברתו, והוא ניסה כל שביכולתו כדי להשיג את מה שהוא חושב שהקריירה שלי צריכה להיות מהשטח. הוא ניסה מוזיקה; הוא ניסה כל דבר שחשב שאפשר לסמן אותו בקלות, מכל דבר שיכול לגרום לכדור להתגלגל תחילה. הוא שכנע את הסוכנות להכניס אותי לדירקטוריון ללא חוזה. הוא היה כמו, 'אם אתם לא רוצים לחתום עליה, רק תאמינו לי, נסו לשים אותה על הלוח רק לשבוע האופנה'. הם עשו זאת, ואחרי זה, הוכיחו את טענתי. והנה אני.
תעשיית הדוגמנות אוהבת לעצב אנשים, אבל נראה שנשארת נאמן לעצמך. כאשר אתה מעורב לראשונה, קל לנסות לרצות.
אני אוהב להיות הבחור הרע.
אה, אמרת את זה שאתה אוהב להיות הנבל.
אני אוהב את החרא הזה. אני אוהב את זה. זה מקל מאוד. אני אהיה בחדר כמו 'אתה לא רוצה להיות?' אני אהיה הרוצח היום, לעזאזל. בהיותם חסרי בית, אנשים לא מבינים... כשאתה באמת ברחובות, אתה עלול ללכת שנים בלי שמישהו ידבר איתך. הלכתי שנתיים -שלוש במהלך חטיבת הביניים, תיכון שבו אנשים חלפו על פני ברחוב כשדיברתי איתם. לא אמר כלום, שום דבר לי. כלבות מנשקות לי את התחת כרגע, וזה כל כך מצחיק כי אותם אנשים היו עולים עליי בזמן שישנתי ברחוב יושבים ליד הראש שלי בתחנת האוטובוס ומחכים לאוטובוס. זה הרבה יותר קל פשוט לעשות מה שתרצה... כי אתה יודע, אף אחד מהאנשים האלה לא יתעסק בך. הם רק רוצים את מה שיש לך. וכן אתה אפילו לא רוצה את מה שיש לך, אז זה כמו, 'אני מגניב. אתה רוצה את זה?'
זה דבר יפה כשאתה יכול להציע משהו שמישהו כל כך רוצה על מגש ולראות אותם מפחדים מכדי לקחת אותו. 'יו, אתה רוצה להיות אני? פה.' אנשים אומרים 'ובכן, לא באמת חשבתי שנגיע עד כאן, חרא'. [צוחק] זה פשוט דבר מצחיק.
מאמרים קשורים
מה גורם לך להמשיך בתעשייה הזו ולרצות לגרום לדברים לקרות בעצמך?
כשזה מגיע לדוגמנות, אני ממש בסביבה כדי שאוכל להבטיח מקום לילדה שבאמת חולמת על זה, וייתכן שהיא רק תהיה בת ארבע כרגע. אני רק זוכר שצפיתי ב"אמריקנית הטופ מודל הבאה ", והייתה הילדה הזאת שטיירה [בנקס] שיכנעה שהפער שלה מכוער, והיא הייתה צריכה להסיר אותו. היא לא נתנה לה פלטה או אינויזאליגן. היא הסירה לעזאזל כל אחת משורות השיניים העליונות שלה וקרבה אותן. תאר לעצמך שאתה ילד שצופה בזה. הייתי כמו, דוגמנות היא הדבר האחרון שאני רוצה לעשות. הראיתי לסבתא שלי, 'תראה מה הם עושים כאן לבנות!'
אז הכרתם דוגמנות במובן הזה?
ורק במובן הזה. זה היה הדבר היחיד. 'הדוגמנית הבאה של אמריקה' הייתה יותר לדרמה. שום דבר מהדבר הזה לא קורה בתעשיית האופנה. אני הולך לרדת על מסלול מסלול ולקפוץ אל תוך הקהל ולגלוש בהמונים, ואז אני צריך להיראות אלגנטי בתנוחות? מה לעזאזל! אני לא רוצה שאור הזרקורים יתחיל לשנוא את עצמי. אני מרגיש שזה מה שתעשיית האופנה עושה לך. זה גורם לך לשנוא את עצמך. זה מה שמטריד במרצדס בנץ ובתוכנית #WeWonder; זה לא קשור ליופי. אנחנו מדברים על קיימות. מה יימשך?
סליק וודס וריהאנה ל- Fenty Puma מאת ריהאנה אביב 2018. תמונה: @slickwoods/Instagram
האם ראית שינויים באופנה מבחינת הכללה?
זה מצחיק, כי אני מגיע לרמה שבה מותגים לא יכולים להרשות לעצמי. צפיתי בפרסומת שלשום, ולפעמים אתה עובד כל כך הרבה עד שאתה שוכח שעשית משהו. צפיתי בפרסומת הזו, והיתה הילדה הזאת שהסתובבה. חשבתי ש'לא עשיתי את זה '. מתי עשיתי... אני לא יודע איך לטנגו״. ואני הייתי כמו 'זה לא אני'. אבל חשבתי שזאת אני. חשבתי שזאת אני! יש לי בנות ששולחות לי את הדוא"ל שלהן מיציקות הסוכנים שלהן [ואומרות]: "אה, אנחנו צריכים ילדה סליק וודס. וודא שיש לה מסמרים חלקלקים וראש מגולח וגבות צבועות״. זה הרעיון. מה? אני צריך את 10 האחוזים שלי! [צוחק]
איך אתה מרגיש לגבי זה?
זה מוזר מאוד. אתה הולך להיות הדבר הכי לא מושך בעולם - לעזאזל ליד אנשים שתמיד מנסה להמציא תירוץ למה הם נמשכו אלי כשהייתי צעיר יותר. 'הו סליק, אתה כל כך יפה, עם מה אתה מתערבב?' שָׁחוֹר? בגלל זה... אתה מרגיש אותי? זה תמיד כמו, 'הוא אוהב את סליק אולי' כי הוא די הומו, אז יש לו משהו כזה לילד/ילדה. ' זה תמיד מנסה להביא רציונליזציה ליופי שלך... זו תמיד מחמאה אחורית. לעזאזל, ככה אתה מרגיש לגבי עצמך? פשוט תתגבר על זה. זה פשוט כל כך מצחיק כי אתה עובר את החיים שלך מרגיש מאוד לא רצוי, במיוחד לגדול.
האם זה דבר חיובי אם זה משתנה?
אני חושב שזה טוב כי זה הופך להיות שונה למראה. גם אם להיות שונה זה אופנה, זה טוב. זה יותר טוב מאשר להיות זיוף להיות אופנה. אני מעדיף שאמיתות יהיו אופנה, ואז אנשים שמתיימרים להיות מזויפים-אמיתיים מאשר מזויפים, כי אתה צעד קרוב יותר לאמיתי כשאתה מזויף-אמיתי. אתה פשוט חייב לזייף את זה עד שתצליח - כמה אנשים חייבים לעשות את זה, במיוחד בלוס אנג'לס למדתי את זה. אנשים מזייפים את זה עד שהם מצליחים כל היום.
מבחינת החוויות שלך בדוגמנות, האם יש צילום או עבודה מסוימת שבולטת מסיבה מסוימת?
שני דברים גדולים היו #WeWonder ו- לוח פירלי. לוח השנה של פירלי היה סתום, כי היה לנו שיתוף פעולה. זה אותו סוג של סיטואציה, שיתוף פעולה זה עם אנשים מכל תחומי החיים השונים. יש לך אותי, נעמי קמפבל, דידי, ליל יאכטה, סשה ליין, לופיטה [ניונג'ו], אדווה [אבואה], המלך [אווסו]... טנדו הופה, שהוא פעיל סמים מדרום אפריקה.
סליק וודס בלוח השנה של פירלי 2018. צילום: טים ווקר באמצעות אינסטגרם
מדיה חברתית, במיוחד אינסטגרם, הפכה ללא ספק לחלק מתעשיות כמו דוגמנות. איך אתה רואה את זה? האם אינסטגרם עוזרת לתעשייה? האם זה עוזר לך?
אינסטגרם עוזרת ככלי רשת, ואנשים לא צריכים לקחת את זה מעבר לזה. שימו מגבלה על אינסטגרם אך אל תשימו גבול לאפשרויות. מדוע שלא תשים מגבלה על השימוש שלך באינסטגרם ותשים מגבלה על מה שאתה חושב שאתה צריך לעשות בחיים? זה הורג תאי מוח. אתה יכול גם לעשן בוטה. אתה לא יכול להרוג תאי מוח בכך - אתה הורג תאי זיכרון. אינסטגרם לא צריכה להוביל את הציפיות לאופן שבו אתה חי את חייך, מערכות היחסים שלך.
למה אתה הכי מצפה השנה?
אני מצפה לשיתופי פעולה נוספים עם הצוות הסביר פחות, כמו מרצדס בנץ. התוכנית #WeWonder היא מאוד באופי שלי אבל הרבה אנשים לא יודעים על זה עלי. מתחשק לי שככל שאני עושה יותר דברים ככה, זה יראה שאני סופר קפדנית לגבי בהירות. אנשים לא מבינים עד כמה אני באמת ברורה רוב הזמן. אנשים כל כך רגילים שצריך לקרוא דרך נימות קריטיות; אני מאוד ברור, ואני מרגיש שאנשים תמיד מסתובבים על קצות האצבעות סביב הבהירות שלי.
האם אתם נוטים להפתיע אנשים?
אלמנט ההפתעה הוא שמי האמצעי. אני רוצה להיות רב פנים עד כמה שאני יכול להיות, כי זה בא כל כך טבעי בבני אדם. שמעתי שמדעית לא ניתן לבצע ריבוי משימות. אי אפשר לעשות שני דברים בבת אחת. זה באמת שאתה משנה את מה שאתה עושה במהירות על ידי מעבר מדבר אחד למשנהו במהירות. יש אנשים שהם יותר מהירים בזה. אני רק משתדל לעשות דברים מהר יותר, אבל בצורה חכמה יותר והגיונית - לשלב את החלק הזה בעצמי וליצור חלק חדש שהוא רב פנים יותר ויכול לעשות אחרת דברים.
אני צריך לראות שיפור, כי אני מאוד מוחשי, ואם אני לא יכול לראות שיפור, אני מרגיש שאני נייח. זה לא מגניב בשבילי, כי אני נייח כבר הרבה זמן.
האם יש משהו שתגיד לאני הצעיר שלך עם כל מה שאתה יודע עכשיו?
בכנות, לא הייתי עושה משהו אחרת. אני לא מאמין בחרטה, ואני לא מאמין בטעויות. זה הזמן שאנשים מתחילים לשנוא את עצמם ולהתמרמר על החיים ועל האנשים שמסביבם, מאשימים אנשים בדברים שקרו, חיים בעבר, מתעכבים על דברים. לעזאזל. זה קרה.
עדיין יש לי את החבר האהוב שלי בתיכון מקושט על היד שלי. לעולם לא אוריד אותו. כנראה שלעולם לא אראה אותו שוב, אבל אתה רק צריך לבנות על הסיפור שלך ואתה לא צריך למחוק כדי להסיר.
הייתי גזעני לעזאזל. פעם שנאתי אנשים לבנים... זה לא גזענות הפוכה. זאת גזענות. איך זה הפוך? הפוך למה?
מה שינה את זה?
רק להבין שאתה לא שונה מללמוד דברים ולהבין שזה לא מי שאני רוצה להיות. ולאו דווקא לא נכון או נכון אבל זה לא הסליק הכי טוב שסליק יכול להיות.
מה אני הולך לעשות? שונא את כולם שאי פעם אני הולך לעבוד איתם? אין יותר מדי אנשים שחורים בתעשיית האופנה. אז, ללמוד לפרוק וללמוד להתקדם. הכל חלק מההתבגרות.
הראיון הזה נערך ורוכז לשם הבהרה.
גילוי נאות: מרצדס בנץ סיפקה לנו מקומות אירוח בהם נוכל להשתתף ולכסות את האירוע.
רוצה קודם כל את החדשות האחרונות בתעשיית האופנה? הירשם לניוזלטר היומי שלנו.