מעצבת הנעלה Isa Tapia בברצלונה בשנת 2014 עם W Hotels. צילום: W מלונות
בסדרה ארוכת השנים שלנו, "איך אני מצליח", אנחנו מדברים עם אנשים שמתפרנסים בתעשיית האופנה על האופן שבו הם פרצו ומצאו הצלחה.
מאז ש איסה טפיה הבין איך לאזן את השנה האחרונה שלה בית הספר לעיצוב פרסונס עם משרה מלאה ב אוסקר דה לה רנטה, מוסר העבודה של המעצבת הפורטוריקנית שירת אותה היטב. יחד עם התושיה והתשוקה שלה להנעלה, זה עזר לה למצוא את כף הרגל שלה שוב לאחר שמותג שהשיקה היישר מהקולג 'נכשל. היא המשיכה לעבוד ב ג'וסי קוטור בשיאה, ואן טיילור, לפני מימון עצמי של הקו הייחודי שלה בשנת 2012-תוך איזון בין מספר משרות יועצים למותגים גדולים. בעזרתו של תוכנית חממת אופנה של CFDA (היא חלק ממעמד המעצבים 2014-2016) והשקעה ממנה קבוצת פנטלנד, היא סוף סוף הצליחה להתמקד במשרה מלאה בקו שלה במאי האחרון. הנעליים הצבעוניות והנועזות שלה נוחות כפי שהן חגיגיות ונמכרות כעת על ידי קמעונאים מובילים כולל Saks Fifth Avenue, Shopbop, Lane Crawford ו- Avenue32.
דיברתי עם טאפיה בשבוע שעבר בלונדון במהלך א W טיול מלונות לסיום מעצבי החממה על האופן שבו התחילה, השיעורים הקשים שלמדה בדרך וכיצד ייעוץ למותגים אחרים גרם לה לחשוב אחרת על שלה.
נעל מקולקציית Isa Tapia לפני סתיו 2016. צילום: איסה טפיה
הראיון הזה נערך ורוכז.
מתי גילית לראשונה עניין באופנה?
[התחלתי לקחת] שיעורי תפירה ולעשות אָפנָה דפוסים וקריאת המגזינים ואז זה נהיה ממש אובססיבי. בעצם רציתי לבוא ללונדון למרכז סנט מרטינס אבל אמא שלי סירבה לשלוח אותי כל כך רחוק, כי אני בת יחידה.
אהבת את החוויה שלך ב- Parsons?
פרסונס היה מדהים. זו הייתה הפעם הראשונה שהיו לי הרבה אנשים במשותף. הכרתי שם את כל החברים הטובים באמת שלי, כמו ג'ק [מק'קולו] ולזארו [הרננדז] שהשיקו את פרונצה [שולר]. הם היו חברים ממש טובים שלי.
חשבתי שאני הולך להתמחות באוסקר דה לה רנטה, ואז פתאום הייתי מולו, בראיון, והוא הציע לי תפקיד ושכר אותי במקום. אמרתי, "עדיין יש לי שנת לימודים מלאה", והוא אמר, "אני בטוח שנוכל לפתור משהו". בעצם הייתה לי התמוטטות עצבים של התרגשות. וטים גאן [אז הדיקן בפרסונס] אמר, "אתה חייב לעשות זאת, נמצא דרך".
איך היה לעבוד עם אוסקר דה לה רנטה?
הוא היה מדהים, הוא נהג לקרוא לי גב 'פורטו ריקו. מכיוון שיש לנו כל כך הרבה תחרויות יופי, כולם גברת. משהו. הוא תמיד היה צוחק עלי וזה היה כל כך חביב. באותה תקופה הוא עדיין עשה את Balmain Couture. לא עזרתי ישירות אבל יצא לי לשבת לאורך כל התהליך, כך שזה היה יקר ומדהים. ממנו למדתי כל כך הרבה: תחושת הצבע שלי. אני חושב שתמיד יש עיר גברת בנעליים שלי למרות שיש להן חתיכים או שזה נראה במרכז העיר. דבר קצת יותר ליידי שבוודאי מגיע מהעבודה שם, ורקמות וצבע. וכך נפלתי לנעליים. נסעתי איתו לפירנצה והיה יועץ עצמאי שבעבר נכנס ועשה נעליים ויצא לי לצאת לטיולים. חשבתי, "אלוהים אדירים, זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות, אני לא רוצה לגעת בבגד אחר." ואז כמובן, [de la Renta] הוויה כל כך מדהים, הוא אמר, "הו, גברת פורטו ריקו, את יכולה להישאר כאן וללמוד איך להכין נעליים, אין בעיה." והוא השאיר אותי שם בשביל קַיִץ.
אז באותו הקיץ למדת איך להכין נעליים?
כן, לבלות במפעל, לסנדלרים, ללמוד איך להכין נעליים ולעבוד עם הבורסקאות - ללמוד איך לבנות עד הסוף וכל הדברים האלה. זה היה זה בשבילי.
נעליים מקולקציית Isa Tapia לפני סתיו 2016. צילום: איסה טפיה
אז כשהקיץ הזה נגמר, מה קרה?
החלטתי שאני הולך לפתוח חברת נעליים, ועשיתי ונכשלתי כישלון חמור בתוך שנה. הייתי בן 23 וחשבתי שאני יודע הכל ולא ידעתי כלום. היו לי שותפים עסקיים שלא הבינו את היצירתיות, הכל פשוט לא הוגדר כראוי. לא הייתי הבעלים של הסימן המסחרי שלי או שמי. זה היה רק סיפור אימה טיפוסי. לכולם היו הכוונות הטובות ביותר אבל אני מרגיש שהתזמון לא היה נכון, והייתי צריך ללמוד הרבה.
מה למדת מהניסיון הזה?
רק להישאר צנוע ולא לחשוב שאתה יודע הכל, כי אין לך ואין לך שליטה. זה לוקח את האנשים הנכונים, ואת השותפים העסקיים הנכונים ואת הזמן הנכון בשוק. זה דורש כל כך הרבה דברים, זה לא רק דבר אחד.
אחר כך התקבלתי לעבודה על ידי ג'ונס ניו יורק-בזמנו, קבוצת תשע ווסט-והם החלו להשיק מחדש, היו להם את כל הפרויקטים הגדולים האלה לפני המיתון. בסופו של דבר ביליתי כמעט שמונה חודשים בפירנצה בעבודה על ההשקה המחודשת עם ג'ואן ודוד. [אבל] הפרויקט פשוט לא המריא. ופאם [סקייסט-לוי] וג'לה [נאש-טיילור] מ- Juicy Couture עמדו להשיק אביזרים. זה היה מותג הלבשה בזמנו עם חליפות טרנינג ורודות עם "ג'וסי" על התחת, וההפך ממני לגמרי. [טפיה נשכר לעיצוב תיקים ואביזרים.]
כמה זמן שהיית ב- Juicy?
הייתי שם עד שפאם וג'לה אמרו שהם הולכים למכור את החברה. בשנת 2009 הלכתי לאן טיילור. הכותרת שלי הייתה ראש איגוד הלבשה. בניתי תיק יד ועסקי נעליים, זה היה מדהים ומקיף. אני חייב לעשות נעליים שוב, אני חייב להשתמש שוב בתשוקה שלי. אני חייב לנסוע לפריז ולנסוע, הייתי מקבל תשלום כדי לקנות את הטרנדים, אבל אז ידעתי שאני רוצה החברה שלי, כי חשבתי, "אני לא יכול למצוא את זה והלוואי שיהיה כזה". הייתי שם מ 2009 עד 2012. למעשה ביליתי כמעט שמונה חודשים בעבודה כיועצת [עבור אן טיילור] בזמן שהקמתי את החברה שלי.
האם חששת לעשות זאת, לאחר שחווית ניסיון כושל קודם?
פחדתי עד מוות. לא הייתי מוכן, אני לא חושב שמשהו עושה אותך מוכן. למעשה מימןתי את החברה בעצמי. עמדתי לרכוש דירה ובמקום זה הנחתי כסף בצד ומימןתי את החברה בעצמי.
ובאותו שלב כבר ידעת מה אתה רוצה שזהות המותג שלך ונקודת המחיר שלך יהיו?
ידעתי שאני לא רוצה להכין נעליים של 2,000 דולר וידעתי שאני יכול לבנות נעל יפה באיטליה ולעשות את הדברים המדהימים ביותר. אבל רציתי נעליים שאני יכול ללכת בהן, ואני רוצה נעליים נוחות ולא הצלחתי למצוא עקב באמצע סקסי ויפה. איך בעצם אוכל להכין נעליים שאני יכול לנעול כל היום ולא לשאת את הדירות בתיק? אני אוהב דירות, למה שלא אעשה דירות יפות כדי שלא אצטרך? הרגשתי שזה חסר וחשבתי שזה חסר בנקודת מחיר. הייתי אומר שרובו, יש כמה נמוך יותר ויש כמה גבוה יותר, עובר מ 300 $ ל 600 $.
נעליים מקולקציית סתיו 2016 של Isa Isa. צילום: איסה טפיה
אז האוסף הראשון שיצרת, איך הצלחת לדבר עם קמעונאים או שכבר היו לך קשרים מעובד כל כך הרבה זמן בתעשייה?
לא היו לי קשרים, לא הכרתי אף אחד. דיברתי עם חבר שהיה עורך. ההופעות היו באותה עת בלינקולן סנטר, אז אמרה, "הזמינו חדר במלון אמפייר, שנמצא ממש מול לינקולן סנטר. השכיר את החדר ליומיים, בטן אותו, קנה פרחים, עשה אותו יפה. ואז תן חלון כך שכאשר אנשים הולכים להופעות, יש להם זמן לעצור בכל פעם, פנימה בין לבין, כך שאתה לא דוחף את כולם ל'אתה חייב להיות כאן בזמן הזה כדי לראות את זה '"וזהו עבד. קיבלתי את סאקס מבעד לדלת, והזמנתי למחרת.
הצטרפת לחממת האופנה של CFDA בשנת 2014. מי היו המנטורים שלך?
היה לי ארי בלום, שיש לו חברת השקעות והוא טוב מאוד במספרים ותחזיות והוא עזר להמון חברות אחרות. מאוד רציתי עזרה בדיגיטל, וקיבלתי את טוני קינג מקינג ושותפים. קיבלתי את רופל פאטל כמנטור. כלומר, זה היה לא יסולא בפז.
היכן התייעצת לאחר שעזבת את אן טיילור?
השקתי תיקי לופלר רנדל איפשהו בין לבין וזה התפוצץ. כשעזבתי את אן טיילור, כבר התחלתי לעבוד [שם]. ואז לופלר התחיל להשתגע ואמרתי, "אן טיילור, אני חייב ללכת." ואז קימורה לי סימונס השיקה מחדש את המותג שלה. התחלתי לעבוד עם תיקים אבל הם מעולם לא השיקו אותו. התייעצתי עם רייצ'ל רועי כי אני חושב שעונה אחת ואני הייתי רוח רפאים בעיצוב קו תיק יוקרתי שהם רצו לעשות. התייעצתי בקול האן עד מאי אשתקד, עזרתי להם לבנות מחדש את קו הנשים שלהם והם היו מאוד נדיבים ואדיבים איתי. אין לי מושג איך איזנתי את זה.
כך שהיו לך לפחות שניים עד שלושה פרויקטים בכל זמן נתון.
הייתי עובד על הדברים שלי בסופי שבוע... ולדעתי יש ייעוץ בחברות אחרות, ניהול אנשים יצירתיים אחרים בצורה לא יצירתית היה ממש חשוב לעסק שלי, כי הצלחתי להתנתק מהאמן מורכב.
מדוע החלטת לחפש משקיעים לקו שלך?
בזמן שהייתי בחממה, הייתי בקול האן ואז הבנתי שאני לא מבזבז מספיק זמן על עיצוב, וזה מאוד התפשר לחברה. ידעתי גם שזה עניין של זמן עד שנגמר לי הדלק והתמוטט וזה משפיע על העיצובים שלי. מצאתי שותף עסקי, אבל הוא לא התאים. התחלנו לחפש השקעות, ומצאנו השקעה [מפנטלנד בריטניה]. ואז ידעתי שאני חייב להתמודד עם זה לבד, ושאני צריך לנהל חברה משלי.
ומה אפשרה לך ההשקעה הזו?
לא לעבוד שלוש עבודות ייעוץ. [צוחק] שכרו אנשים. הכל השתנה. האוספים הרבה יותר חזקים, אני ממוקד, הייתי מעורב יותר רק בצד התפעולי של החברה וביעדים ארוכי הטווח לאן החברה צריכה להגיע וכיצד אנו מגיעים לשם - רכישת המפעלים הנכונים, השותפים הנכונים, ההפצה הנכונה, הנכונה הפקה. אני לא רק מתקשה להשאיר את הראש מעל המים רק כדי להמשיך. זוהי מכונה משומנת היטב, ואני יכול להיות יעיל בעבודה שלי, ולתפוס את התפקיד שלי במקום להיות בעל 20 תפקידים.
האם עברתם רגע פריצת דרך שבאמת בולט?
אני מתכוון [דיאן פון פירסטנברג] היום היה די גדול. היא אמרה, "אני אוהבת את הנעליים שלך." זה מדהים. היא אמרה, "אלה חכמים מאוד." היא השתמשה במילה חכם, זה תקוע. זה היה די גדול.
גילוי נאות: W מלונות בתשלום פאשניסטהטיולים ולינה בלונדון.
הישאר מעודכן לגבי הטרנדים, החדשות והאנשים המעצבים ביותר את תעשיית האופנה. הירשם לניוזלטר היומי שלנו.