ריק אוונס סתיו 2013: ציפייה קשה

קטגוריה ביקורות ריק בעל סתיו 2013 פריז | September 21, 2021 16:50

instagram viewer
מְעוּדכָּן:
מְקוֹרִי:

ריק אוונס יודע לבנות ציפייה. האורות הורדו כדי לסמן את תחילת המופע שלו בסתיו 2013 ואז-וואו-קיר עשן יצא מהשמאל. וגנר ברך מבעד למקום המלט החמור בפאלה אומניספורט דה ברסי. ואז-קקי!-יצאו הדוגמניות. ואני כן מתכוון ל"קקי "כי השיער שלהם עוצב לכדורי הפחזניים הכי קופצניים ומעופפים. העשן והרוח העיפו את שערות הדוגמניות מעל עיניהן אך הן מעולם לא שברו את האופי והבריחו אותו מהפנים. הם היו בעלי אבן וחמורים כל הזמן.

מְחַבֵּר:
לאה צ'רניקוף

"קח אותך למנזר," אמר המלט לאופליה במחזה המפורסם של וויליאם שייקספיר. זה מה שרק אוונס סיפר להאן גבי כשהיא יורדת עם מכסה מנוע סרוג המכסה את רוב ראשה. היא לבשה שכמייה, שחורה מבחוץ, לבנה מבפנים, מוטלת לאחור על כתפיה, חצאית באמצע השוק ופלטפורמות. שאר הבנות צעדו במורד מה שנודע כיום כמראה ייחודי של ריק אוונס: שכבה ארוכה על שכבה ארוכה, צמרות ופלטפורמה מפושטים - והזיווג החוזר של צמר ו עוֹר.

מילאן-קולקציית האביב/קיץ 2011 של ורסאצ'ה נקבעה לביצוע רוק של האריה המפורסמת של הבנרה מכרמן של ביזה. כיאה, שכן, כמו כרמן, בנותיה של ורסצ'ה היו ערפדים לוהטים שנראו מוכנים לפתות או לבעוט בתחת. או שתעשה את שניהם במקביל. הדוגמניות עוצבו בצורה חמורה: שערותיהן הוחלקו לאחור עד שהבהיק וגבותיהן הוגדרו עד כדי כעס. זה היה כאילו דונטלה ריכזה צבא מעורר מין. המדים? שמלות מיני בגד גוף עם חיתוכים למכביר (בירכיים, בכתפיים ובגב) בצבע לבן, אחר כך עור שחור, אחר כך אדום, אחר כך הדפס פסים רב גוונים. היו גם חצאיות עיפרון באורך הברך, בשילוב עם מעילים מצוידים קצוצים. מוטיב הדאגה היוונית החתימה של ורסאצ'ה רץ ברחבי הקולקציה, התפוצץ כגזרות על מעילי ושמלות עור, או התכווץ סביב חגורות דקיקות. המראות הבולטים היו, באופן לא מפתיע, שמלות הערב בגמר-מספרי אורך הקומה כולם שוליים שמשתתף הסלבס (וחסיד ורסאצ'ה) ינואר ג'ונס ללא ספק ילבש על השטיח האדום בקרוב. הקלק על לקבלת מבטים נוספים.

פאריס-בין אם אתה אוהב אותו ובין אם לאו, ריק אוונס, שכונה על ידי העיתונות "נסיך החושך", המציא ללא ספק את הניאו-גותי: מודרני, דק, פיוטי וקודר. זה התבטא בתערוכה אתמול בפאריס דה טוקיו בפריז. שם הוא הציג מופע מתוזמר ללא דופי, שהרגיש היישר מתוך אגדה אפלה. לכאורה בהשראת אמה החורגת המרושעת של שלגיה, צעדו הדוגמניות במורד המסלול בפנים קשות, שיער נמשך לאחור במסרקים קוצניים. התקרה הגבוהה של המוזיאון הטילה צללים ענקיים, תיאטרליים על הקירות, והדגישו את האווירה של טים ברטון.