צילום: מייקל לוקסיאנו/Getty Images
מבין מעצבי האופנה הרבים העובדים כיום, קשה להנחות את ההשפעה השורה -התווית הנשענת מינימליסטית הידועה בצורותיה הפשטניות ובדיה המפוארים- היה על בני דורו. זו הייתה השפעה שמועצת מעצבי האופנה של אמריקה (CFDA) הצביעה לכבד בפעם השנייה ביום שני בלילה עם הגדולה ביותר שלה פרס - פרס מעצב השנה של בגדי נשים - שעבורו היו גם מארק ג'ייקובס, מייקל קורס, פרונזה שולר ואלטוזארה. מועמד. (השורה, שנוסדה בשנת 2006, זכתה לראשונה בשנת 2012.) קבלת הפרס מהשחקנית אמנדה סייפריד על הבמה ב אולם אליס טולי של לינקולן סנטר, המעצבים מרי-קייט ואשלי אולסן שוב ושוב ובברכה ברכו את השני הניצחון שלהם.
נאום הקבלה שלהם סימן את סוף פרסי CFDA לשנת 2015, זוהר ותמיד, יותר ויותר, לילה משובץ ידוענים שבו, פעם בשנה, תעשיית האופנה האמריקאית מזהה את הכוכבים העולים שלה אגדות מבוססות. 2015 ככל הנראה תיזכר כשנה שבה נשא פארל נאום של 15 דקות על התפתחות סגנונו האישי. או השנה שבה בטסי ג'ונסון עשתה גלגל עגלה על הבמה. זו גם הייתה שנה של אורחים ומכובדים - גלגלי עגלות בצד - שימרו על בטוח. אף שהנאומים היו ארוכים, הם לא היו שנוי במחלוקת, והיו
ללא שמלות שקופות. למעשה, לא היו הצהרות אופנתיות גדולות מכל סוג שהוא, אם כי אחת מהן העריכה את החלטתן של מרי קייט ואשלי אולסן ללבוש דירות שבועיים לאחר שנשים היו הפנה גבו, סורב מהקרנת סרטים בקאן בשל נעליים חסרות עקבים.הקומיקאי הבריטי ג'יימס קורדן, המארח הרשמי של הלילה, התחיל את העניינים, לערוך את הקהל עם שיר שעושה כיף מהחשיבות העצמית של האופנה. ("לתפור את השמלה הבלתי ניתנת/והקניונים יהיו טובים יותר לשם כך.") הוא זרק חיצים על נותן החסות של הלילה, סברובסקי, ששמו מודבק ברבים מהפרסים (מעורר הרבה צחוקים); הזהיר את זוכי פרסי בגדי נשים וגברים כי קניה ווסט, שישבה בשורה הראשונה, "עומדת להפריע לשני הנאומים כדי לומר שביונסה הייתה צריכה לזכות בשניהם" (עוד יותר צחוקים); וצחק כי "לבקש ממני לארח את CFDA זה כמו לבקש מטרי ריצ'רדסון לארח את מסיבת יום ההולדת של בתך" (צחוק מביך וחסר וודאות). "בלי אופנה כולנו היינו עירומים", סיכם, "[ו] כשעומדים לידי ולהארווי ויינשטיין אחר כך כולכם תהיו אסירי תודה".
קלי אוסבורן ובטסי ג'ונסון. צילום: לארי בוסאקה/Getty Images
בצעד מפתיע, חתן פרס מפעל חיים בשנה שעברה, טום פורד, לקח הביתה את הפרס הראשון של הערב, למעצב השנה של בגדי גברים. הוא הכיר באדיבות בעבודתו של ראש בגדי הגברים שלו, פיטר הוקינגס.
מיקי דרקסלר ואז קיבל את פרס המייסד מ ניו יורקר העורך דיוויד רמניק, דיבב אותו "נסיך הסוחר" והוציא, ללא עוררין, שדרקסלר "שינה בצורה מסוימת את מראה הדברים". דרקסלר אמר שהוא מאמין שם אינן שיטות יחיד להצלחה, אלא שתמיד עבד קשה בכל עבודה שיש לו ("אפילו קיפול מגבות"), מעולם לא קיבל את הסטטוס קוו, ותמיד הטיל ספק בסמכות כותרות.
קוראים לעולם להכיר ביצירתיות של מעצבים איטלקים, ווג איטליה העורכת פרנקה סוזאני העניקה את הפרס הבינלאומי ל מריה גרציה צ'יאורי ופירפאולו פיצ'ולי, שהוכרו בזכותם מה שהופך את ולנטינו למודרני ורלוונטי שוב תוך כיבוד המורשת שלה.
כמעט דומעת טביתה סימונס, מעצבת נעליים, קיבלה את הפרס למעצב השנה של אביזר, ושלושת פרסי סברובסקי לעיצוב מתעורר זכו שיין אוליבר מהוד באוויר (לבגדי גברים), רייצ'ל מנסור ופלוריאנה גבריאל (לאביזרים) ו רוזי אסולין (לבגדי נשים). היה נחמד לראות את הנשים של מנסור גבריאל - שלא מצאו את הצלחתן באמצעות CFDA תוכניות - הודו על ההשפעה הבלתי מעורערת של שקיות העור הבלתי מגויישות שלהן עיצוב אביזר. אסולין אמרה שהיא נדהמה למצוא את עצמה על הפודיום, וסיפרה כיצד, רק כמה שנים לפני כן, ניסתה להתגנב לאירוע כדי לצפות.
פלוריאנה גבריאל ורחל מנסור. צילום: לארי בוסאקה/Getty Images
קים קרדשיאן, לבושה בשמלת פרונזה שולר שקופה למחצה בדוגמת סוכות, עלתה על הבמה לחלק את פרס המדיה למייסד שותף של אינסטגרם. קווין סיסטרום. אחרת זה היה ללא אירוע. קלי אוסבורן, שדיברה בעיקר על עצמה, הציגה אז את זוכת פרס מפעל חיים בטסי ג'ונסון, שביצעה גלגל עגלה בשמחה, התפצלה (לא הראשונה שלה בלילה) ואז רקדה על הבמה לפני שהודתה למשפחתה ולשותפיה. קניה ווסט קיבלה בברכה את זוכה פרס אחרון הלילה, זוכת פרס סטייל אייקון פארל וויליאמס. ווסט החל לדבר על הקושי לשבור את התבנית של "הקריאייטיב הסלבריטאי" ושל האופנה התעשייה שוב ושוב בלעג את עבודתו שלו, אך עצר בקיצור ובחר במקום לתת לוויליאמס לקחת את זַרקוֹר. למרבה האירוניה, היה זה וויליאמס שבסופו של דבר ניהל את הדיבור הארוך ביותר-ויש לומר, מפנק בעצמו-ודיבר בשם בערך רבע שעה על רגעי הסגנון הבולטים שלו וגילוי מעצבים כמו ריי קוואקובו וג'וניה ווטנבה.
עדיין ירד גשם כשהטקס הסתיים, והאורחים דיברו בקול רם לתוך הסלולר שלהם, נאבקים לאתר נהגים החונים רחובות משם. אָפנָההחמיש באולס, בחליפה פרחונית, היה בר מזל מספיק כדי לרדוף אחרי מונית, למרות שהוא היה צריך לרוץ בשביל זה. זו הייתה אופנה עוד בעולם האמיתי.
הסיפור הזה עודכן ביום שלישי בבוקר עם קישורים וציטוטים נוספים.