כיצד עברה אן פולנווידר ממג'ור באנגלית לעורך הראשי של 'מארי קלייר'

קטגוריה אן פולנווידר מרי קלייר | September 21, 2021 10:41

instagram viewer

Gugu Mbatha-Raw, Zendaya, העורכת הראשית של 'מארי קלייר' אן פולנווידר, היילי בולדווין וקיילי ג'נר במסיבת 'פרצופים טריים' שחוגגים את גיליון מאי במגזין בלוס אנג'לס. צילום: מאט וינקלמאייר/Pret-a-Reporter/Getty Images

בסדרה ארוכת השנים שלנו, "איך אני מצליח", אנחנו מדברים עם אנשים שמתפרנסים בתעשיית האופנה על האופן שבו הם פרצו ומצאו הצלחה.

מאז שהיתה עורכת עיתון התיכון שלה, מרי קלייר העורכת הראשית אן פולנווידר הכירה את קריאתה. "זה באמת הדבר היחיד שאני יודע לעשות," אמרה פאשניסטה כשישבנו במשרדה המואר באור השמש, בקומה ה -34 של מגדל הרסט, המעוצב כל כך יפה עד שלא ייראה לא במקומו בדפי הפרסום העתידי של הרסט. Elle Décor.

למרות שבאופן טבעי יש לה אינסטינקט למצוא את הסיפור הטוב הזה, פולנווידר למדה ספרות אנגלית - לא עיתונאות - באוניברסיטת הרווארד. "ניסיתי בעיתון", אמרה. "זו ממש לא הייתה הסצנה שלי, אז הגעתי למגזין הספרותי שם. אבל תמיד אהבתי לספר ולפרש תרבות באמצעות מילים ותמונות, אז אני חושב אנגלית ספרות הייתה גם הדבר היחיד שרציתי לעשות. "לאחר שסיימה את לימודיה החלה בהתמחות אצל דייויד לורן סטארט - אפ נַדְנֵדָה מגזין, המיועד ל -20 המשהו של אותה תקופה, שעקבה אחרי הקריירה העיתונאית שלה.

לאחר מכן, ב- סקירת פריז, פולנווידר שימש גם כעורך בכיר וגם כעוזר מחקר של ג'ורג 'פלימפטון המפורסם כשכתב את ספרו על טרומן קפוטה מ -1998. ואז היא בילתה 10 שנים ב יריד ההבלים כעורך בכירים במאמרים. "כל עבודה הייתה מעניינת יותר מהשנייה," אמרה. כיום, Fulenwider נמצא ב מרי קלייר בפעם השנייה: היא עבדה בתחילה תחת היום-קוסמופוליטי העורכת הראשית ג'ואנה קולס במשך שנתיים כעורכת בכירה ולאחר מכן עזבה כלות לשמש כעורך ראשי. Fulenwider חזר אל מרי קלייר פחות משנה לאחר מכן נכנס לתפקיד העליון, ושם היא הייתה מאז.

"תמיד עניין אותי לא רק סיפורים, אלא ללמוד על סיפורי נשים, כך שזה נראה בלתי נמנע לחלוטין שאסיים כאן, "אמרה פולנווידר על ניהול המגזין האופנתי, היופי והמגוון העצמה הנשית. בהחלט יש לה כמה חוויות מעניינות לחלוק, כולל איך היה לשלוח את סלינה גומז-חשף את גיליון יוני להדפסה. המשך לקרוא להדגיש מהשיחה שלנו.

העורכת הראשית של 'מארי קלייר' אן פולנווידר. צילום: באדיבות

עבדת תחת שני עורכים די מוכרים: יריד ההבליםגריידון קרטר ו קוסמופוליטיהיא ג'ואנה קולס. מה למדת מהעבודה עבור בוסים כל כך מדויקים, ואני מניח שתובעני?

למעשה, אף אחד מהם לא היה כל כך תובעני. [צוחק] הם היו מצוינים במה שהם עשו. לפני כן עבדתי אצל ג'ורג 'פלימפטון, שהיה גם דמות ניו יורקית גדולה. אחד הדברים שלמדתי מכל אחד מהם הוא החשיבות להישאר סקרן לגבי העולם. אמרתי את זה בעבר, אבל אני באמת לא יכול להדגיש את זה מספיק - ואני אוהב את זה בניו יורק. אני 20 שנה בניו יורק. זה רק הרעיון שיש עוד הרפתקה מעבר לפינה; להישאר פתוח להם ולכל סוג של סיפור. ג'ורג 'פלימפטון היה מספר סיפורים גדול ואספן גדול של אנשים. גריידון היה מצחיק ומצחיק ודרש מצוינות באופן שלא הרגיש עמוס מדי. למדתי כל כך הרבה על להוציא את המיטב מאנשים ולא לעצור עד שיש לך סיפור או צילום או פריסה ממש מצוינים. וג'ואנה הייתה כל כך שונה בסגנון המנהיגות שלה בכך שהיא הייתה מאוד נגישה ומאוד מכילה. כעורך בכיר [ב- מרי קלייר], יצא לי לראות, באמת, הכל.

איך היית אומר שסגנון הניהול שלך?

אם גריידון כאן [מחווה לימין הקיצוני שלה] כאוטוריטרית - או שזו לא המילה הנכונה - מאוד מלמעלה למטה, וג'ואנה הייתה כאן [מחוות שמאלה] מבחינת דמוקרטית ונגישה, אני בערך ב אֶמצַע.

בין תפקיד העורך הבכיר שלך לבין תפקיד העורך הראשי שלך כעת ב- מרי קלייר, היית EIC של כלות. איך היה לעבור מאופנה ולייף סטייל להתמקד מאוד בכלות?

לאחר שהיה העורך מספר שתיים ב- מרי קלייר, ראיתי מקרוב איך זה להיות מספר אחת, וממש התעניינתי בזה. בערך גדלתי בקונדה נאסט, אז כשהתקשרו אליי התרגשתי. התחושה שלי לגבי זה: זהו נושא שאני מבין וזו תהיה דרך מצוינת ללמוד כיצד להיות עורך ראשי. אז הרגשתי טוב מאוד עם העובדה שזהו מוקד כל כך צר ושהרגשתי בו בנוח. בהחלט לא הכרתי את הענף כלל, וביליתי את תשעת החודשים בהם הייתי שם ללמוד את זה ולהכיר את האנשים ואת השחקנים. אבל מבחינת אופן יצירת מגזין טוב, זו הייתה נקודת מבחן ראשונה מצוינת.

חלקית בגלל המיקוד?

בעיקרון, אתה עושה את אותו נושא כל חודש, כך שזה באמת סיבה מצוינת לחדש, לעצב, לעבוד עם צלמים וללמוד כיצד לשנות זאת. איך לשנות את הנושא הזה ולהפוך אותו למעניין מדי חודש היה משהו שהיה לי ממש ממש טוב. למדתי כל כך הרבה. הייתי גם שם כדי לשלב את צוותי הדיגיטל וההדפסה. הם מעולם לא פעלו יחד. כשהגעתי לשם, Brides.com היה תחת עורך ראשי אחר לגמרי. הם גרו בבניין אחר; הם מעולם לא פגשו אחד את השני. הם לא תיאמו תוכן, כך שאחת הסיבות שרציתי להגיע לשם הייתה בגלל שזו חוויה דיגיטלית כל כך.

כיצד מצאת את ההבדל בעבודה בקונדה נאסט מול הרסט, במיוחד בעידן הדיגיטלי?

עובדים ב יריד ההבלים במשך 10 שנים לא ממש למדתי על תרבות קונדה נאסט כי יריד ההבלים היה כוכב הלכת והיקום שלו, כמו גם כמה מהמותגים האחרים שיש. וזה היה לפני שנים. הייתי עורך בכיר, אבל לא התקשרתי עם חברות, אז עד שחזרתי לשם ב כלות, זו הייתה תקופה מעניינת באמת עבור קונדה נאסט. הם עברו מיזוג עצום של דיגיטל ודפוס. בזמן שהייתי שם, המנהיגות הדיגיטלית בקונדה עברה כמה שינויים. אין ספק שזו הייתה תקופה בה הרבה חברות נאבקות כיצד זה יעבוד. הרסט עשה זאת גם כן. אני אוהב את זה [ב- Hearst]. זה מרגיש מאוד פתוח ושקוף. יש הרבה אנשים לשתף איתם פעולה ולשאול שאלות; אתה יכול להרגיש שאתה יכול להביא כל רעיון למנהיגות והם באמת בעניין והם רוצים ממך יותר.

קונדה נאסט הייתה היסטורית החברה הזוהרת יותר ובאמת יותר על הפחדה. [צוחק] והרסט, [עם] הבזאר של הרפר, אל ו מרי קלייר עכשיו, הם באמת התמקדו במותגי האופנה שלהם - ואפילו בשינויים ב- עיר ומדינה לאחרונה - קולות האופנה השונים כאן מאוד מגוונים וזה מרגיש כמו חברה שאוהבת לחדש. זה היה מקום מצוין להיות עורך ראשי. זה ממש כיף. זו הייתה הרפתקה. אני מרגיש מאוד נתמך.

האם זה כיף להיות עורך ראשי?

זה ממש ממש כיף להיות העורך הראשי של מרי קלייר. כפי שבעלי יגיד לך, אני אוהב לנהל אנשים בסביבה. כלות היה צעד חשוב מאוד בקריירה שלי ולכן למדתי כל כך הרבה. אני ממש שמח שעשיתי את זה קודם... ואז הגעתי מרי קלייר והרעיון להיות עורך ראשי לא היה חדש לי כל כך. להיות העורך של מרי קלייר היא העבודה הטובה ביותר בעולם. יש בזה משהו שהוא באמת זייטיגייסטי, אם כי [מרי קלייר] תמיד הייתה לו העצמה של נשים ועמוד השדרה הקשור לזה. אבל אני מרגיש שהגישה של "שנה את העולם" היא אוניברסלית, אז יש משהו ממש כיף בלהיות במותג שהוא כל כך מסר לתקופתו.

סלינה גומז מכסה את גיליון יוני של 'מארי קלייר'. צילום: באדיבות

איך היה לך להרכיב את גיליון יוני של סלינה גומז ולדחוף אותו מהדלת?

אני מרגיש שבכל יום נתון אני עובד על כשבעה נושאים בבת אחת. ההובלה הארוכה, ואז יש עיתונות לשעבר. וזה תמיד קצת כאוטי, אבל בצורה ממש כיפית. אני מעריץ גדול של להביא את כולם לחדר ולומר רק, 'אוקיי, איך נעשה את זה? מה הקונספט של סלינה גומז, או איזה צלמת אנחנו יכולים להשיג? ' אנו שמחים לעבוד עם קאי ז. פנג [לכריכה של יוני]. אבל זה מאמץ קבוצתי. זה לא שתשב אי פעם ותגיד, 'כל גיליון יוני יהיה זה, זה וזה'. זו סינתזה של מחלקות.

איך זה מבחינתך מבחינת אבטחת כוכב השער? איך זה שהגיע לסלינה?

יש לנו במאי בידור פנומנלי, טרייסי שאפר. היא גרה בלוס אנג'לס, אז היא דוברת שפה הוליוודית, ויש לה מערכות יחסים מדהימות. היחצנית של סלינה גומז, בריט [ריס] וטרייסי, עבדו יחד ב- PMK, כך שזו הייתה שיחה ידידותית מאוד. עבודה בכריכה היא עבודה במשרה מלאה. היו לנו כמה בעיות היום בתזמון צילומי השער שלנו בספטמבר, וחשבנו שיש לנו מישהו לנובמבר שרק גילינו שאנחנו אל תעשה זאת כי הסרט השתנה. אז, אני מניח שהעבודה היא באמת ניהול כאוס.

רשימת משאלות גדולה [שלי] הייתה לשפר את הנוכחות שלנו בלוס אנג'לס, אז שכירת טרייסי הייתה מהלך אסטרטגי מצידי והיא הייתה מצוינת להשיג אנשים שמעולם לא היו לנו לכסות. עשינו משהו שנקרא יוצרי התמונות בפעם הראשונה השנה בינואר - זה היה אירוע מהנה גדול בשאטו מרמונט. והיינו שם רק במסיבת הפנים הטריות שלנו בגיליון מאי, עם חמש בנות כיסוי שונות. חלק מהשיחות על [עטיפות] מתקיימות במסיבות האלה. עשינו חסות למסיבה עם הוויינשטיין לאחר גלובוס הזהב. עשינו כמה עסקאות כיסוי על המסיבה על כוס טקילה.

ואז יש את כל הדברים האלה שאני עושה שאינם קשורים למגזין. אני אוהב לעבוד על הנושא ולהוציא אותו ולדבר עם מנהל האתר שלנו על סיפורים שאנחנו יכולים לעשות במקביל. אבל כמעט בכל יום יש לי איזושהי פגישה או ארוחת צהריים או אינטראקציה נעימה שאין בה כלום לעשות עם תוכן המגזין, אבל יש לו כל קשר למשפחה המורחבת של מגזין.

מהן הפגישות או השיחות המעניינות ביותר שאינן קשורות לנושא שהיו לך לאחרונה?

עצם הפגישה עם [פעילת החינוך] מאללה [יוספזאי] בארוחת צהריים הייתה חוויה נהדרת. נסעתי לוושינגטון וביליתי את היום עם כמה סנאטורות ונשות קונגרס. היה ממש מעניין לטייל בקומת הסנאט ולעבוד עם הבית הלבן היה נהדר. [פגשתי] אליסה מסטרומונאקו, שעבדה בעבר אצל אובמה כסגנית הרמטכ"ל. עשינו עליה פרופיל. היא אהבה את החוויה שלה איתנו, היא הפכה לחברה של המגזין ועכשיו היא עורכת תורמת.

ההיכרות עם ג'נט מוק הייתה ממש מעניינת. הרגע הפכתי להיות חבר מועצה מייעץ תתבגרי, שהיא קרן האו"ם [ארגון] בנושא העצמת בנות ברחבי העולם. זה היה פשוט תפקיד של פתיחת אופק והרחבת פרספקטיבה ללכת לראות מה קורה בעולם בכל מיני קטגוריות. אני אוהב שמה שאנחנו מכסים הוא כל כך מגוון. אני אוהב אופנה - חלק מעניין שלם מהקריירה שלי הוא להכיר את עולם האופנה ואני אוהב לנסוע לפריז פעמיים בשנה ולמילאנו. זה פינוק גדול. זה גם הרבה עבודה, אבל זה ממש כיף. ואז יש את עולם העצמת הנשים הזה, שהולך וגדל. תודה לאל.

הראיון הזה נערך ורוכז.

רוצים עוד פאשניסטה? הירשם לניוזלטר היומי שלנו וקבל אותנו ישירות בתיבת הדואר הנכנס שלך.