המעצבת זואה ג'ורדן באחת מסריגי הגזרה שלה. צילום: זואי ג'ורדן
בים של קשמיר חתוך בדרך כלל, זואה ג'ורדןהסוודרים של קל לזהות.
המעצבת, סוחרת אגרות חוב לשעבר, לא משכה תשומת לב מקומית מאז השיקה מחדש את הלייבל האמיתי שלה בשנת 2011, עם שני BFC/אָפנָה מועמדויות לקרן אופנה ופרס מועצת האופנה הבריטית למעצבים עכשוויים לאורך כל הדרך. השמלות, הפרדות והלבושים החיצוניים של ג'ורדן מקסימים-קווים נקיים וקצוות רכים, עם עדין, גישה טונלית לצבע ומרקם המתאימה היטב לעבודה יצירתית ושמרנית כאחד סביבות. אבל זה הסריג שלה שבאמת המריא: בקיץ שעבר השיקה ג'ורדן, שנענה על הצורך הקמעונאי בסגנונות נוספים לאורך כל השנה, "ללא עונה" קולקציית קפסולה של שישה סוודרים וטוניקות צמר וצבע ניטרלי בצבע ניטרלי, הכוללות גזרות עגולות ייחודיות על הכתפיים ומורדות נשק. הוא נאסף על ידי, בין היתר, הרודס בלונדון ושדרת סאקס החמישית, החשבון הגדול הראשון שלה בארה"ב.
ג'ורדן היא הראשונה להודות שדרכה לתעשיית האופנה לא הייתה אופיינית. המעצבת ילידת דבלין בלונדון היא בתו של אדי ג'ורדן, לשעבר הבעלים של קבוצת המירוצים של ג'ורדן פורמולה 1, והיא גדלה פחות או יותר על מסלול המרוצים. לאחר שלמדה עיצוב מוצר ואדריכלות באוניברסיטת ניוקאסל-על-טיין, היא יצאה לעבודה כקשר סוחר ב- HSCB בניו יורק ובהמשך כסוחר במכירות מניות ב- Credit Suisse בלונדון במשך שלוש וחצי וחצי. שנים. כשג'ורדן החליטה להשיק לייבל משלה בשנת 2007 - "עבודה משולחן המטבח", כפי שהיא מתארת זאת - מעולם לא עבדה באופנה. כיום, יש לה צוות של חמישה אנשים ומאוחסנים בכמה מחנויות הכלבו הגדולות בעולם.
דיברנו עם ירדן בדצמבר על האופן שבו היא גרמה לכל זה לקרות.
מבט מקולקציית אביב/קיץ 2016 של זואה ג'ורדן. צילום: זואי ג'ורדן
האם תוכל לספר לנו כיצד נערה שגדלה על מסלולי מרוצים הפכה בסופו של דבר למעצבת אופנה?
זה בהחלט לא היה המסלול המסורתי ביותר לאופנה [צוחק]. אופנה תמיד הייתה התשוקה שלי לגדול; למדתי עיצוב בבית הספר, עברתי לאדריכלות ותמיד היה לי סוג של מוח מתמטי גם כן. אז בסופו של דבר נסחרתי. זה היה מאוד מהיר ותובעני ולמדתי הרבה על כלכלה, פוליטיקה, כל מה שאתה צריך כדי לסחור. כל משמעת העבודה הזו היא דבר נהדר לשאת איתך כל מה שתעשה בהמשך.
לא בהכרח קרה דבר אחד שהניע אותי לאופנה; זה היה משהו שתמיד רציתי לעשות. עבדתי בעיר, עברו כמה שנים עד שבאתי לאוויר והתחלתי להבין מה אני באמת רוצה לעשות לטווח ארוך. התחלתי ממש מלמטה, והרכבתי סט דוגמאות המבוסס על הרעיון של ארון קפסולות: המגשר המושלם, עליון המשי המושלם. היה פער שמצאתי [בשוק], מותרות מעט קמצנית שלא הרגשתי שאני יכול למצוא. נסעתי רבות כדי להמציא את החלקים האלה. וזה קרה באופן אורגני למדי; הסתובבתי לחנויות שמציגות להם את האוסף. תמיד עבדתי צמוד עם BFC [מועצת האופנה הבריטית], וחיפשתי אנשים בתעשייה שיעזרו לי לעזור ועצות, כמו אניה הינדמארץ ', קרוליין ראש ב- BFC, [מנהלת אופנה לשעבר של הרודס ונשיא סאקס] מריגיי מקי.
מה התהליך שלך לעיצוב קולקציה?
אני שם דגש רב על מרקמים ובדים. יהיה מושג להתחיל איתו, ואז הוא מתחיל להתעורר לחיים באמצעות מרקם וצבע. הצבעים טונליים מאוד; אז תמיד יהיה לנו שם צבע כדי לערבב אותו קצת. בסך הכל האסתטיקה היא נערית, אלגנטית, די מתאמצת, די זורקת, קלה ללבישה. חשוב לי מאוד ש [לקוחות יכולים ללבוש] חתיכות מעונה אחר עונה. בשלב מוקדם ההדפסים שלי נראו יותר דיגיטליים; עכשיו מה שאני רוצה מהדפסה היא אנרגיה טבעית מסוימת-יותר תחושה של ציור ביד כי אני מרגישה שהם ארוכים יותר לטווח הארוך.
טוניקה סרוגה מאוסף הקפסולות "Knitlab" של זואה ג'ורדן, $ 551.77, להשיג ב- Farfetch.
איך מאזנים את הדרישות היצירתיות והעסקיות של התווית?
זה מגיע למצב שאני לא מסוגל לפקח על הכל, אז אני מנסה לעצב את השלבים הבאים כרגע. אני מפקח על כל המכירות, לוקח את כל הפגישות עם הקונים. בשבילי, זה המקום שבו הפרדנו את עצמנו מכמה מהתוויות הצעירות האחרות שמגיעות, על ידי התמקדות בקונים ויצירת מערכות יחסים טובות עם חנויות. זה והיענות למשוב מהלקוחות באמת היה בעל חשיבות עליונה. בעל רקע חזק במספרים עזר מאוד [לעסק], לוודא תזרים מזומנים וכו '.
איך היית מתאר את הלקוח שלך?
אני מתאר אותה כידידה הטובה של הילד וכאיש סוד של הילדה - נוחה לא פחות לשני המינים, די מתמצא, די בינלאומי. אני מקווה שיש לה ביטחון די טבעי לה ולא תצטרך לצעוק חזק מדי; יש לה סגנון משלה והיא די בטוחה בזה.
על אילו דברים היא חוזרת אליך שוב ושוב?
הסריגים, שהייתה להם תגובה ממש חזקה וזה מה שבאמת ייחד אותנו. יש הרבה קשמיר בחוץ, אבל לא הייתה הצורה העכשווית הזו עם גזרות, שהיא גרסה מעט יותר מגניבה לסריגים אחרים בשוק. והיא חוזרת לחלק מהעור, המעילים המחויטים שהיא יכולה ללבוש מדי יום. הלבשה עליונה הייתה מוכרת מאוד חזקה עבורנו לסתיו/חורף '15. הצגנו כמה יצירות ופארקים חזקים במיוחד, ושיחקנו שם עם הרבה מרקמים.
מבט מקולקציית אביב/קיץ 2016 של זואה ג'ורדן. צילום: זואי ג'ורדן
איך מאזנים את העקביות עם החדשנות בכל עונה?
ברור שהחנויות והלקוחות רוצים לראות פריטים שהם מכירים ואוהבים ממך ורוצים לחזור למצוא את החלקים האלה, אבל אתה צריך לשמור אותו טרי וחדש ולהשאיר אנשים נרגשים. זה תמיד נושא שצריך לקחת בחשבון. לא הייתי אומר שיש לזה נוסחה מדויקת, אבל צריך לזכור את שני הצדדים. כעת אנו בינלאומיים - בחנויות באסיה, בארצות הברית ובאירופה - ולכן עלינו לשקול גם את כל האקלים השונים ואת משקלי הבדים.
ייצור הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור מעצבים צעירים - איזו עצה יש לך לאנשים הבאים בעקבותיך?
אל תנשוך יותר ממה שאתה יכול ללעוס. עדיף לא לקחת את ההזמנות הגדולות יותר בהתחלה כי אתה לא יכול להרשות לעצמך שהחנויות האלה יקחו עליך סיכון ולא יספקו. וזה דבר תקשורתי; אתה צריך שהייצור שלך [שותפים] ירגיש שהם גם חלק מהמותג, ולא משהו שאתה מעביר למיקור חוץ. בהתחלה, עליך למכור אותם על פי חזון המותג. ובכלל, אתה צריך להיות עמיד מאוד. זוהי תעשייה קשה ודברים לא צפויים יקרו. שמור על החנויות והתרכז במכירות מלכתחילה, הקשיב למשוב. היו מוכנים להסתגל; מה שעבד כשהתחלתי אולי לא יעבוד עכשיו.
מה הלאה?
עשינו פופ-אפ בלונדון [לקראת חג המולד], והשיקנו כמה סריגי גברים בתחילת השנה-זו קולקציית הקפסולות הראשונה שלנו, שהשקנו בעצמנו ברשת. דיבור עם חנויות גדולות הוא בעל חשיבות עליונה לשלב הבא בעסק שלנו.
הראיון הזה נערך ורוכז.