הערב, כל מי שהוא מישהו בתעשיית האופנה ירד אל מרכז לינקולן למען CFDA פרסים שנתיים, המכונה "אוסקר האופנה". אבל ה- CFDA עושה הרבה יותר מאשר להעניק פרסים.
תפקיד הארגון מתרחב ללא הרף, וכך גם הארגון עצמו. היא העבירה לאחרונה (ובמחלוקת מסוימת) את המטה שלה ממחוז הבגדים ל- NoHo (רק רחוב אחד מפאשניסטה!) ובשבוע שעבר נתנו לנו לחטט בחפירות החדשות שלהם עם מנכ"ל ו דמות התעשייה האהובה סטיבן קולב. שוחחנו עם קולב על כל דבר, החל בראשיתו של פסל הטרובה של פרס ה- CFDA ועד שלו יַנשׁוּף וקולקציות הקקטוסים, והמועמד לבגדי גברים של סברובסקי שהוא לובש הערב.
האם תוכל לספר לי על התמונה המדהימה שמאחורי השולחן שלך? אז, ישנם חמישה משרדי CFDA. בשנה שעברה חגגנו 50 שנה, כך שיש חמישה עשורים ולכל משרד יש תמונה אחרת המייצגת עידן אחר של אופנה אמריקאית. ויש לי את שנות ה -90. זו תמונה של ארתור אלגורט, הדוגמנית היא מגי רייזר והיא לובשת את ביל בלאס ואז מישהו יש את שנות ה -70 עם קלווין קליין, למישהו יש את שנות ה -80 וה -60 ואז יש לנו גם את הזרם עָשׂוֹר.
שמתי לב שכל משרד הוא בצבע מעט שונה. כל ערכת הצבעים במשרד היא הצבעים שלנו, צבעי CFDA. יש לנו אדום ולבן, המשרד שלי שחור וכל משרד בהמשך הקו מצית גוון אחר. אז זה קצת יותר קליל, וקלי [מק'אולי] מתחילה להיות אפור ואז הוא נכנס למשרד של קסנדרה [דיג], שהוא אפור לגמרי והריהוט תואם. ואני אראה לך עוד דבר אחד, אז הפרס שעשינו ב- CFDA נקרא Trova וזה מעט אנושי כסף. אבל יש גרסת ענק גדולה של זה שתמיד שמרנו באחסון ומוציאים רק פעם בשנה ומביאים אותו למקום שבו נמצאים הפרסים-ואז מחזירים אותו לאחסון. כעת, הוא גר שם [מצביע על פינת היציאה האחורית של חלל המשרד] שם נמצא שלט היציאה, אך הוא עזב את המקום כדי להגיע למרכז לינקולן לאירוע ביום שני בלילה.
אז יש לנו כאן טרובה ענקית משלנו.
אז הוא כמו קמע המשרד שלך? יש לו כינוי? הוא הקמע שלנו, או היא, אני לא בטוח אם זה גבר או אישה. זה טרובה, על שם האמן ארנסט טרובה שהיה פסל מפורסם מאוד. הוא עשה את הסדרה הזאת בשם "The Maning Falling Series" וארנולד סקאצי, שהוא אספן גדול של אמנות, הוא זה שגרם למר טרובה לעצב עבורנו את הפרס.
אילו דברים אתה אוהב במשרד הזה? אני אוהב את הקופסאות האלה, כל שנה לחג המולד אני מקבל סטייקים של ראלף לורן, והן מגיעות בקופסאות המגניבות האלה, זה אחד הדברים המגניבים שהוא שולח. אני צמחוני, אבל אני אוהב להשיג אותם, אמא שלי אוהבת אותם.
ספר לי על נושא הינשופים שמתרחש כאן. אני אוסף ינשופים, יש לי כמו אלף ינשופים בכל מקום.
חואן קרלוס אובנדו, להצגתו לפני כמה עונות, הוא הכין ראשי חיות שהיו על כל מראה. אז כשראיתי את הינשוף אמרתי, "אתה חייב לשלוח לי אותו כשתסיים כדי שאוכל לשמור אותו!" אז יש לי את זה ואתה יכול לראות שיש עוד כמה ינשופים שחלק מהבנות שעובדות כאן נתנו לי. כמו שסופי הלכה למקום כלשהו בדרום אמריקה והיא החזירה לי ינשוף. וג'ואנה רק נסעה לאיסטנבול. כולם מביאים לי ינשוף.
שמתי לב גם להרבה קקטוסים כאן. זה מצחיק כי הרבה מהן הן מתנות, כמו זו שהייתה של פמלה לאב, והיא של מארה הופמן. זוהי ירי חוץ [מצביע על הקקטוס הגדול ביותר]. כשעברתי לניו יורק בשנת 89 ', קניתי קקטוס קטן, גרסה קטנה של זה [מצביע על קקטוס גדול על אדן החלון] וזה היה בערך [מחוות סנטימטר] גדולות אלה ועכשיו הוא נמצא בבית שלי בפנסילבניה וזה בערך שמונה רגליים גבוהות. אבל מה שאני עושה זה לחתוך ממנו חתיכות קטנות ולהכניס אותן למים ואני שורש אותן ואני שותל אותן מחדש ואני נותן להן במתנה.
מה עוד באמת חשוב לך במשרד שלך? ברבי של דיאן [פון פירסטנברג] מיוחדת מאוד מכיוון שהיא נתנה לי את זה וחתמה עליה. וזה מה שאני לובש לפרסי ה- CFDA אז [מראה לי תמונה של מבנה בית ספר ציבורי יושב על מדף הספרים שלו] אז זה גם חשוב.
כמה זמן לקח לך להחליט מה אתה הולך ללבוש? אתה יודע, זה לא לקח לי כל כך הרבה זמן. זה בית ספר ציבורי, וזה קרה שהלכתי להופעה שלהם בספטמבר האחרון עוד לפני שהם ידעו שהם מועמדים או אפילו היה להם מושג. הם הראו את זה [מבט] והם אמרו, "האם אתה תלבש את זה לפרסי CFDA?" ואמרתי "בהחלט!"
איזו תכנית פרס CFDA האהובה עליך עד כה? סיפרתי את הסיפור הזה בעבר, אבל כשעברתי לראשונה לניו יורק הייתי למעשה מתנדב בפרסי CFDA. זו הייתה השנה שאודרי הפבורן הייתה שם, ואני מעריץ גדול של אודרי הפבורן, והייתי זֶה קרוב לאודרי הפבורן. אז באותה שנה אני חושב שבאמת היה האהוב עלי כי הייתי די רחב עיניים וכוכב עיניים. אבל מכיוון שעבדתי עליהם, כל שנה הם פשוט יותר מגניבים. כיף לעבוד עם הבמאי היצירתי ניאן פיש ו- KCD ועם כל יוצרי הסרטים וכולם. אז אין לי באמת אהוב, החדש הוא תמיד האהוב!
האם יש מישהו בתעשיית האופנה שמפחיד אותך? אני לא מרגיש מאוים מאנשים. כשהתחלתי לעבוד ב- CFDA התרגשתי לפגוש את ראלף לורן; וברור שכאשר פגשתי בפעם הראשונה את דיאן [פון פירסטנברג] והתראיינתי אליה לתפקיד, או כשנפגשתי לראשונה עם אנה וינטור, זה היה מרגש. אבל אני לא מרגישה מאוימת. כי לכולם יש כבוד כה גדול ל- CFDA ויש להם אמונה כזו במה שאנחנו עושים. ליסה סמילור נמצאת כאן כמעט עשרים שנה; אני עצמי, קסנדרה דיגס, שהייתה כאן, כמו 18 שנים. לכן, הם מתייחסים אלינו כאל עמיתיהם ושווים להם כך שזה לא מפחיד.
מיהו אדם מרגש באמת שהיה לך במשרד שלך? מה שטוב במשרד הזה הוא שאנחנו עושים בידוד רעש בחדר הלוח. פעם לא יכולנו לקיים כאן ישיבות דירקטוריון או ישיבות חברות, כי אנשים שמעו את מה שנאמר. עכשיו בעצם יש לנו כאן פגישות, ואפילו מעצבים, חברים ב- CFDA יכולים להזמין את חדר הישיבות או את חדר הישיבות האחורי לשימושם האישי. אז אני אוהב להתייחס לזה כמרכז קהילתי לאופנה. ואנשים באמת משתמשים בזה; זה באמת שוקק כל הזמן. לפני כחודש וחצי אכלתי ארוחת צהריים עם סילאס צ'ו [הבעלים של מייקל קורס] והוא זה בחור מדהים והוא בא לכאן-אכלנו ארוחת צהריים למטה למעשה, שום דבר מפואר-אז זה היה מגניב אורח. אבל, אתה יודע שהיו לנו כל המעצבים מכאן ומחוצה לה כמעט כל הזמן.
איך ארוחת הצהריים האופיינית שלכם? אם אני יוצא לארוחת צהריים ואני בשכונה, אני הולך לאיל בוקו. למרות שזה נראה קצת ברור או מוגזם אני תמיד מקבל את סלט הכרוב. אבל אם אני לא יוצא לארוחת צהריים, אני פשוט הולך לאכול משהו, אני ניגש אליו שדרה אורגנית או מיץ דור, כי יש להם דברים נהדרים אלה של אורגני, כך שאקבל את זה. השכונה נהדרת.
מדוע בחרת בחלל זה למשרדיך? בחרנו אותו לשכונה ובגלל מה שהוא. זה רק חלל פתוח גדול עם הרבה חלונות, והבניין הוא ציון דרך ולכן זהו בניין היסטורי והוא תוכנן על ידי אדריכל מפורסם מאוד בשם לואי הנרי סאליבן. זה הבניין היחיד שלו בניו יורק-הוא מבוסס בשיקגו. יש לי את הנוף הנהדר הזה של רחוב קרוסבי ללא מוצא וזה החלק האהוב עליי במשרד שלי. אתה גם יכול לראות חלק מברוקלין. אבל כל זה מהגוני מקורי ואלו כל הידיות המקוריות מהבניין בסוף 1800, כך שזה פשוט מגניב, יש לו אנרגיה נהדרת וקל להגיע אליו. אני גר במטבח הגיהינום ולכן השתמשתי באופני סיטי לאחרונה כדי להגיע לעבודה. אני מעריץ גדול.
מה המשרד הגרוע ביותר שהיה לך או מיקום המשרד הגרוע ביותר? זה מצחיק, מאז שהתחלתי לעבוד, מעולם לא היה לי משרד גרוע. היה לי משרד בסקוקוס, ניו ג'רזי פעם. זה היה למעשה משרד לא רע-היה קשה להגיע אליו, אבל הוא היה ליד כל השקעים אז זה היה טוב.
מה הדבר הכי אקראי במשרד שלך כרגע? אני מניח שזה יהיה אבאקוס. כלומר, קניתי אותו במכירת מוסכים כשהייתי בבית בארץ והחלטתי להביא אותו לכאן, אז זה אקראי. רוב האנשים אפילו לא יודעים מה זה ואני אפילו לא בטוח איך זה עובד.
אם הייתה שריפה, מה הדבר היחיד שתחסוך? כנראה הייתי תופס את הברבי החתומה של דיאן פון פירסטנברג. לא הייתי רוצה שזה יישרף באש.
לחץ כדי לסייר במשרדי CFDA. תמונות: אשלי ג'אנקה