תארו לעצמכם, אם תרצו, מתנקש ניאו-עתידני עדין אך קשוח עם נטייה לאביזרים המעוצבים כמו כלי נגינה קלאסיים.
בסדר, אז באופן רשמי הנושא היה תהודה וצורות גל ב threeASFOUR, והייתה תכונה קודרת ומפחידה בהופעה. מהדוגמאות הגיאומטריות המוקרנות על הקירות ועד הבס האלקטרוני המשקשק ועד הזרקורים המסנוורים, הכל הרגיש כמו קצת תקיפה על החושים.
הבגדים-בעיקר בשחור, לבן ואדום-נותרו נאמנים לנושא. מיצב אמנות מחרוזת במקום הדהד שוב ושוב בבגדים-מהדפסים על שמלות ועד לבניית הבגדים. כמה סוגים של שמלות "מצנח" היו פלאי הנדסה, כאשר מחרוזות צמודות לצווארון כשהן מחזיקות את שוליה למעלה. מעילים בסגנון קימונו נפוח נתפרו בדוגמאות גלי ושולי מעוגלים. חותלות "עכורות" מעור ומעילי חזה שינו את צורות גופות הדוגמניות, הגזימו עקומות והשטחו את החזה.
החלקים הלבישים ביותר היו מכוסים בפסי סיכה, אך לעולם לא היית קורא להם שמרנים. פסים נמשכו לאורך ז'קטים ושמלות מלאים עם כיפה, כשהם נראים חדים וליניאריים בניגוד למנדפים ורכים.
באשר לאביזרי המכשיר למראה מציאותי מאוד, הנבלים הופיעו כחגורות וכינורות כתרמילים. למרות שנראה כי אין לו שום קשר אסתטי כלל לאוסף, כל זה היה חלק מנושא התהודה, כיוון שהכינור הרודף שהיה פסקול ההצגה הזכיר לנו.
** כל התמונות: IMAXTREE