באוסף השני שלו עבור לקוסט, המנהל האמנותי פליפה אוליביירה בטיסטה לא רק המשיך בציפורניות לחזק את התדמית הספורטיבית של המותג בן ה -79, אבל הוא גם הפך אותו באורח קסם לארץ הפלאות החורפית בפנים (מכיוון שירד שלג בחוץ). ככל שהמון מקורבי אופנה נדחקו אל הסטודיו לפני ההופעה, אפשר היה לשמוע את התנשמות קולקטיבית של המשתתפים כשראו את המבנים הגבוהים דמויי האקווריום הזכוכית, שחתכו המסלול. נוצר צוואר בקבוק כשכולם התחילו לצלם תמונות במכשירי האייפון שלהם ולתהות מה יש לבפטיסטה בחנות. מצב הרוח בתערוכה העביר רומן פנימי נמוך, כאשר אורחי אופנה נישקו זה את זה והצטלמו לפני תחילת ההצגה. על פי הדיווחים, שחקן ניו יורק ג'איינטס חטיף מאפין לפני המופע מחוץ למסלול וחבישת יסוד כבדה. קלן לוץ עשה כניסה כל כך נמוכה שהפאפים אפילו לא הפכו את עצמם לטירוף כדי לקחת את שלו תְמוּנָה. ובכך לא נתן לי את האות שהבחור הבשרני בחולצה ימית צמודה הוא אכן דמדומים חתיך, עד שמישהו הצביע על זה ממש לפני תחילת ההצגה. לעזאזל. כשהאורות כבו, התנשפות מילאו את החדר כחורר, סופת שלג החלה להסתובב במבני הזכוכית הענקים. זה היה די מגניב ומעצב רוח מושלם לקולקציה בהשראת נבחרת הסקי הצרפתית בסביבות 1966 שעשתה את דרכה במורד המסלול. לוח הצבעים נשאר נאמן לנושא - כשהכחול, הלבן והאדום נותרו קבועים, מעורבבים עם קרמל ניטרלי, שנהב שמנת ושייטות שופעות. בגדי סקי התפרשו מחדש בשמלות, סרבלים וחולצות צמודות וחסימות צבע-בתוספת סגנון ללבוש בשרוול בשרוול וברוכסן באורך הברך. הלבוש החיצוני היה אודה לחורף מתון (איך הוא ניבא?) עם וסטים מרופדים לשכבות, מעילי צמר עם שרוולי עור ופארק צמר מקסים עם ברדס. קצת ערבבו בין זה שמלות משמרות וחולצות חולצות בגרפיקה חוצה בגוונים בהירים יותר (עם קליפות ספורטיביות להתאמה) ושמלת קפלים עם שרוולים קצוצים. גרסת עור הצי השחור כמעט שחורה הייתה בכנות ל- D-I-E וההצגה נסגרה עם צווארון אלגנטי מכנסיים עם ארמון ועם שרוולי הקפלט. בהצגה השנייה שלו, בטיסט שוב הצליח להעניק למותג יתרון סקסי ומבריק יותר מבלי לוותר על המורשת האיקונית שלו.