לונג נגוין הוא מייסד ומנהל סטייל של פלאנט
לפריסת המעצב של האמנות הגרפית הנועזת של וורהול הייתה משמעות כפולה עמוקה יותר במובן שהוא מציג חדש צללית גרפית לדיור (כמו אותה שמלת משמרות סריגה מעוצבת בשחור -לבן במראה 21) בעונתו השנייה ב- בַּיִת. נראה כי למרות החקירה הזו של וורהול, מר סימונס מצא את החופש ליצור אמנות גדולה בעצמו-דבר שהוא יותר חשוב מתמיד באופנה. המילה 'ספר אלבומים' שימשה בהערות ההצגה, והיא מתארת מתאימה לאוסף, שהפגישה אלמנטים שונים כל כך-תרגול שיכול להביא חופש רב לאמנים. רוח ההתאגדות החופשית ריחפה ברחבי חלל ההצגה, בדומה לבלוני המילר האווריריים והמחזירי אור. מר סימונס ריענן את קוד הבית באמצעות בדים מודרניים: שמלת סטרפלס מיס דיור משנת 1949 נעשתה עם רקמות עדינות על עור וטול, ובגזרה רכה יותר; חליפת המכנסיים הקלאסית של בר זכתה אפילו לטיפול בצמר/ג'ינס. עם אוסף זה ראוי לציין כי סימונס אינו מנסה להחיות את ארכיון דיור. הוא מסתכל על ההיסטוריה של הבית ושואל באילו רעיונות מר דיור התעניין ואובססיבי לגבי זה אפשר לו ליצור אסתטיקה מובהקת כל כך. סימונס שואל את עצמו את אותן שאלות-ומאפשר לעצמו את אותו החופש שניתן למעצב המקורי בעריכת הפרק הבא בהיסטוריה המדורגת של דיור.
תמונות: IMAXtree