כמות הסלבריטאים בשורה הראשונה ירדה דיור- וזה היה דבר טוב. כי כל אחד יכול היה לשים עין לפני המופע, שהתקיים בגינה של מוזיאון רודן, היו פרחי חממה טרופיים שתלו על קורות המבנה הזמני. בוודאי ראית את מאות צילומי האינסטגרם - אני עצמי העלה שלוש תמונות מהחשבון של פאשניסטה, ועוד מהאישי שלי.
אולם כשהמוזיקה תפחה, כל העיניים הפנו אל המסלול. והם לא עזבו את זה עד הגמר הגדול.
"רציתי תחושה בעונה זו של קבוצת נשים מסוימת, שבט חדש מובהק, מתוחכם ופראי בעת ובעונה אחת", אמר המעצב רף סימונס בתערוכת התוכנית. "רציתי להרגיש שאתה לא יודע בדיוק מאיפה הנשים האלה באות ולאן הן הולכות, שהן קיימות במקום חדש של שינוי ואפשרות."
יצירתו של סימונס הוא תמיד על החדש במדיום שבו רעיונות טריים נדירים. ההישג שלו - והסיבה לכך שהוא כיום המעצב המסקרן ביותר של האופנה - הוא בכך שהוא מסוגל ליצור בגדים מאתגרים, מעולמים אחרים שגם הם מעוררים חשק.
במשך יום, סימונס חזר שוב לטוקסידו, וזיוו את האיטרציה העונה עם מכנסי משי פרחוניים וחצאיות בהדפסים משלימים, אך לא תואמים. שתי שמלות חולצה בכותנה עם פס בנקאי כחול נראו רעננות במיוחד מהגב, שם היו מקושטות בגבישים. שילובי חצאית-טופ-טופ היו יפים בפני עצמם, אך נראו יוצאי דופן עם שרשראות הגביש הנוטפות שדמו לפרחי החממה היורדים מהתקרה. הוא גם הוסיף ציורים בסגנון בית ספר פרטי המצוירים בפרחי פרחים וציד כלבים למעילים מבד כותנה כחול שמיים, ויצר מעין אות כבוד לשבט הנשים החדש שלו.
סימונס נהנה מאוד גם מהערב-שמלות המשי המפוספסות שלו עם חצאיות צבעונים וגב מרוץ היו מספרים נהדרים מיום ללילה. והגמר, סדרת טוקסינים מתכתיים ורבים בצבעי ים ושחור יתקבלו בברכה על השטיח האדום בזרועות פתוחות.
אבל הייתה זו שמלת משי החזה האפורה המעוטרת באשכולות של חרוזים צבעוניים וחבוקה באבנט משי קפלים שהגדירה עבורי את ההצגה. היה מעניין, ויפה, ובעיקר חדש.
תמונות: IMAXtree