כיצד בנתה אמבר וונץ בוקס RewardStyle ואיתה עסק של מיליארדי דולרים

קטגוריה סגנון תגמול רֶשֶׁת קופסת ענבר ענבר | September 21, 2021 05:18

instagram viewer

קופסת ענבר וונץ. צילום: באדיבות 

בסדרה ארוכת השנים שלנו "איך אני מצליח", אנו מדברים עם אנשים שמתפרנסים בתעשיית האופנה והיופי על האופן שבו פרצו ומצאו הצלחה.

קופסת ענבר וונץ, ג'ינג'ית מגדל דאלאס עם רוח יזמית בהירה, ובעלה, בקסטר בוקס, חוללו מהפכה עולם האופנה כשהבינו כיצד לעשות את הבלתי אפשרי כמעט: לייצר רווחים מתוכן האופנה בלוגים. בשנת 2011, הם בנו RewardStyle, פלטפורמה שאוספת עמלות מקמעונאים מטעם בלוגרים ומפרסמים מסורתיים יותר. בתוך שבע שנים גדלה החברה וכללה 250 עובדים בשבעה משרדים ברחבי העולם ומתגאה ברשת של 4,500 קמעונאים. בשנה שעברה היא גרמה למיליארד דולר במכירות קמעונאיות.

Box השיקה גם את LIKEtoKNOW.it בשנת 2014 ואת האפליקציה לנייד LIKEtoKNOW.it בשנת 2017, שתיהן מאפשרות לקמעונאים לייצר ולעקוב אחר מכירות ברחבי ערוצים ברחבי העולם, מסייעים למשפיעים לייצר רווחים מהפוסטים שלהם ברשתות החברתיות ולאפשר ללקוחות לקנות תכנים שהם מגלים באמצעות חברתית דרך צילומי מסך. בתוך 12 חודשים בלבד, לאפליקציה יש כבר 1.3 מיליון משתמשים רשומים ומכירות של יותר מ -300 מיליון דולר שמקורם בקונים שלה.

אבל לפני שבוקס הייתה אשת עסקים טכנולוגית במיליארד דולר, היא החזיקה ברשימת כביסה של עבודות אופנה, כולל מעצב תכשיטים, סטייליסטית עצמאית, מתמחה בסיטונאות, קונה בוטיק יוקרתי, קונה אישי ובלוגר. למעשה זה היה הופעת הקניות והבלוג האישי שלה,

VENZedits.com - שהשיקה בשנת 2010 ועדיין פועלת כיום - שהובילה ליצירת RewardStyle.

"אהבתי ליצור באתר הזה ואהבתי בלוג, אבל הייתי צריכה למצוא דרך לתמוך בעצמי", הסבירה. "ידעתי שאני רוצה לעשות קניות אישיות, שבאופן מסורתי היה עסק לא מקוון, ולקחת אותו באינטרנט, כל זאת תוך שמירה על אותו מבנה פיצויים".

בהתמדה, הבנה מוקדמת של הכוח השיווקי של יוצרי תוכן מקוון, נכונות להסתגל למגמות דיגיטליות ו התשוקה לחגוג את הסגנונות הייחודיים של אחרים, בוקס הצליחה לקחת את הרעיון העסקי שלה ואיתו לשנות את האופנה תַעֲשִׂיָה.

קפצתי לטלפון עם היזמית בטקסס, שם היא נפתחה בימים הראשונים של הבלוגים, איך זה לפתוח איתה חברה החבר דאז, איך היא גייסה לבדה קמעונאים בשנתיים הראשונות וכיצד ההמולה הצדדית שלה עזרה לה ליצור טכנולוגיה מצליחה במיוחד. חֶברָה. המשך לקרוא להדגשות.

האם תמיד התעניינת באופנה?

מאז שאני זוכר את עצמי תמיד רציתי לעבוד בתעשיית האופנה. אפילו עוד בבית הספר היסודי, הייתי מתקשר לחברה הכי טובה שלי ואומר לה מה ללבוש כדי שנוכל להתאים את המשחקים למחרת. אני לגמרי מאשים בזה אובססיה כלפי מרי-קייט ואשלי [אולסן]. הם היו כמו המשפיעים הראשונים שלי.

מה היו חלק מהעבודות הראשונות שלך בתחום האופנה?

כשהתחלתי את שנת הלימודים הראשונה שלי, השקתי קו תכשיטים משלי והתחלתי למכור את זה בחנויות, אבל עדיין בדקתי איך אני משתלב בעולם האופנה. עבדתי במהלך השנה כקונה קמעונאי בחנות יוקרה מקומית-זה היה כמו מיני בארני-והתמכרתי בקיץ. נסעתי ללוס אנג'לס כי חשבתי שאני רוצה להיות סטייליסטית מפורסמת, ועבדתי אצל סטייליסטים שונים. זה היה בשנת 2007, ולאחר מכן בשנת 2008, הגעתי לניו יורק עם החבר הכי טוב שלי והתמלאתי ב Thakoon בצד הסיטונאי של העסק.

ספר לי על פתיחת הבלוג שלך ועל איך הגעת לרעיון ל- RewardStyle.

כשחזרתי לדאלאס, סיימתי את הלימודים ולקחתי על עצמי משרה מלאה בחנות שבה עבדתי. בסופו של דבר פגשתי את בקסטר, שהוא עכשיו בעלי. הוא עזר לי באמת להגדיל את עסקי התכשיטים ולהקים אתר מסחר אלקטרוני משלי ולהגדיל את התפוצה שלי. התחלתי בקניות אישיות כדרך להשלים את עסקי התכשיטים שלי. השקתי אתר משלי באפריל 2010 כדי לשווק שירות לא מקוון זה. רציתי ליצור אתר, שבו אוכל לתעד את כל העבודות שאני עושה עבור לקוחות ושם אוכל לחלוק את נקודת המבט שלי, כדי שאנשים יזמינו איתי פגישות קניות אישיות.

תוך שישה חודשים קיבלתי את לקוחות המפתח שלי והם השתמשו בי כקונה אישי כי לא היה להם זמן. מסתבר שהבלוג חסך להם עוד יותר זמן מכיוון שהם לא היו צריכים להזמין תורים; הם יכולים פשוט להיכנס לאתר שלי ולראות את ההמלצות שלי ולרכוש את הדברים שהצעתי. הם חשבו שהם פטרונים של העסק החדש שלי, לא מבינים איך כל הכלכלה עובדת. אז, זה הפך לאסון כי זו הייתה עומס צדדי שניסה לעזור לי לנהל את העסק האחר שלי, אבל אז זה התחיל לעלות לי כסף; שם באמת הגיע RewardStyle. לקסטר יש רקע בהנדסה, והוא עבד בהשקעות טכנולוגיות. יצאנו לטיול ויצאנו למצוא פתרון לכך. רציתי לאפשר ליזמים הדיגיטליים החדשים לדאוג לעצמם על ידי התוכן שהם יוצרים ומפיצים באינטרנט.

לאחר שהגעת לרעיון זה, כיצד פעלת על פיו? מה היו הצעדים הראשונים שלך?

יצאנו לטיול הזה לסטארבקס כדי לדבר על מה זה יכול להיות והחלטנו מהר שזו תהיה עמלה על מכירות שאפשר לשלם באינטרנט. התחלתי בשרטוט כיצד ייראה הממשק בו נשתמש. הכרתי אז את פאוור פוינט, אז הייתי יושב בלילה עם חבר מעצב שהיה לנו, והוא היה מתרגם את מסכי הפאוור פוינט שלי לקובץ למפתח ואז מעצב באמצעות מסגרות חוטיות. בילינו חודשים על זה, ואז משכנו כספים אישיים-שילמנו למהנדס שידענו שיבנה גרסה סופר פשוטה שלו. הוא בנה את זה במשך כמה חודשים, ואז חזרתי לחלק מהחנויות שעבדתי איתן בדאלאס ושאלתי אותן אם הן יהיו מוכנות להמשיך את הקשר שלנו באינטרנט. רובם אמרו לא. בזמן, נט-א-פורטר היה רק ​​בן כמה שנים ולרוב החנויות לא הייתה נוכחות מקוונת. סוף סוף קיבלתי Shopbop להסכים לעבוד איתנו. הייתי כותב תוכן על Shopbop, וכשהוא נמכר, היו משלמים לי עמלה בסוף החודש.

מאמרים קשורים

RewardStyle מגייסת 15 מיליון דולר לפי שווי של 290 מיליון דולר

כיצד יצרת קשרים עם יותר קמעונאים, וכיצד רשת הקמעונאים גדלה למה שהיא כיום?

גייסתי את המותגים האלה אחד אחד בשנתיים הראשונות. הייתה לנו הכי הרבה הצלחה עם חברות מסחר אלקטרוניות מקומיות דיגיטליות, בעיקר בגלל שחיפשו להניע מכירות מקוונות, היו הכי טכנולוגיות והיו מוכנות לקחת סיכון. היינו משתמשים באחד כדי להגיע לשני. לקח זמן להיכנס לדלתות האנשים האלה. למרות שקיימת לינקדאין, זה לא היה דבר שאנשים משתמשים בו, אז הייתי שואל את כל מי שהכרתי אם הוא מכיר אנשים בחברות שונות. אני חושב איך הגענו לנט-א-פורטר היה כי היה לנו מתמחה שאחותו של החבר שלו הייתה חבר שעבד במחלקת העיצוב שלה. גייסנו את כל הקמעונאים האלה בכך שמכרנו אותם באמת לפי הערך של מה שנקרא בזמנו בלוגרים. השתמשנו במחקרים אלה של מותגים אחרים ואמרנו, "האם זה לא פנטסטי? זו קבוצה קטנה מאיתנו; זו הזמנה בלבד ואתה משלם רק כאשר מתבצעת מכירה, ובמקרה הגרוע ביותר, פשוט כתוב עליך תוכן מקורי יפהפה ".

התחלנו מאפס. כיום יש לנו 4,500 מותגים ברחבי העולם שמשתמשים ב- RewardStyle. היו לנו אלף מותגים החלים על RewardStyle ברבעון הראשון של השנה ויש לנו 5,500 מותגים בתור שמחכים לעלות על הסיפון. זה משהו שלעולם לא הייתי חולם עליו כי רק ניסיתי לגרום לאדם אחד להגיד כן.

כיצד התמודדת עם כל השינויים במרחב הדיגיטלי?

למדנו לצפות לפלטפורמות חדשות מכיוון שבין 2011 ל -2017 צצו כל הפלטפורמות החברתיות הגדולות האלה. בשנת 2010 היה לי בלוג והשתמשתי בטוויטר ובפייסבוק בכדי להעביר תנועה לבלוג שלי. ואז, בשנת 2012, פינטרסט בארה"ב הפך לדבר גדול, ובאותה שנה, פייסבוק רכשה את אינסטגרם. פתאום אינסטגרם התפוצצה ובשנת 2013 כל המשפיעים שלנו דיברו על זה.

ראינו את האבולוציה הזו מצד המשפיעים, מפרסום במובייל וגם מהצרכן. הצרכנים מבלים כשש שעות בטלפון שלהם ו -90 אחוז מהזמן בפלטפורמה חברתית. בגלל זה, הם כבר לא באמת הולכים לבלוגים; הם מגלים ומוצאים בתוך הפלטפורמות החברתיות המצטברות האלה, והם פשוט מצפים לנוחות, נגישות והתאמה אישית מהכלים שהם משתמשים בהם. LIKEtoKNOW.it. היה משאב מצוין לכך.

ואיך עשה LIKEtoKNOW.it. לבוא על?

פעם לא היה קישור לאינסטגרם בשום מקום, אז לעסק שלנו זה עשה את זה ממש קשה כי איך אתה כמשפיע הולך להרחיב את העסק שלך מהבלוג שלך לאינסטגרם כשאתה לא יכול לתת לאנשים מֵידָע? השקנו את שירות LIKEtoKNOW.it בשנת 2014, וכל הרעיון מאחוריו הוא שתוכל להירשם לחשבון כ הצרכן ובכל פעם שאהבת תמונות באינסטגרם, הצלחנו לקרוא את הלייקים שלך מכיוון שהיינו משולבים טכנית האפליקציה שלהם. לאחר מכן היינו שולחים לך דוא"ל, עם התוכן שאהבת שנוצר על ידי לקוחותינו, ותוכל לקנות אותו באמצעות דוא"ל.

רצינו להרחיב את LIKEtoKNOW.it מעבר לאינסטגרם ובצורה שהיא תהיה מוכנה לכל פלטפורמה הבאה. לכן, השקנו את אפליקציית LIKEtoKNOW.it בתחילת 2017. האפליקציה מאפשרת לך לצלם צילום מסך של התוכן שראית מהמשפיעים שלנו בכל מקום באינטרנט, בין אם זה היה ב- Pinterest, Snapchat או Instagram.

מה היו חלק מהאתגרים שעמם התמודדת בתחילת הקריירה שלך?

לא היה לי ניסיון רב בעולם התאגידים. אמנם תמיד עבדתי והיו לי מאמצים יזמיים אלה והייתי מכור ליצירת ו בעבודה, לא היו לי הרבה מנטורים גדולים או אימון או זמן בחברה או באסטרטגיה סביבה. כשהתחלנו את העסק, זה היה בסדר כי זה רק אני והמתמחה, אבל פתאום יש 12, אחר כך 60, ואז 90 אנשים ואז לפתע, דרכי הקריירה חשובות ומניעות את העניין של אנשים, כמו גם שימור, מורל ותרבות וכל הדברים האלה שמעולם לא עוצבו עבורם לִי. הדבר הראשון שאני נאבקת בו, ועדיין עושה, הוא לנהל ולהניע אנשים. למרות שאתה יכול לקרוא את כל הספרים וללכת לכל האימונים, אתה לומד הרבה מדוגמנות - ושלא היה לי את זה מעוצב לעצמי היה אחד המאבקים הגדולים ביותר.

אחר פתח עסק עם החבר שלי דאז. RewardStyle התחיל כי רציתי לפרנס את עצמי, אבל השאיפות שלי היו: אני רוצה דירה חמודה משלי ואני רוצה ללבוש בגדים חמודים. המטרה מעולם לא הייתה לבנות חברה המונה 250 איש ותהיה לה שבעה משרדים. זה ממש מתיש את מערכת היחסים שלי. היה לי הבחור הזה שהתאהבתי בו, שראיתי איתו עתיד, אבל עם זאת, ישנתי על הפוטון במשרד כל לילה, כך שזה היה מבחינה רגשית מאוד מסקרנת אותי. כשהיינו מתחילים בהתחלה, המותגים היו אומרים, "ובכן, מה יקרה אם אתם תפרדו?" אבל זה הסתדר ואחרי שש וחצי שנים של היכרויות, סוף סוף התחתנו ועכשיו יש לנו שני ילדים ואחד על דֶרֶך.

מה אתה צריך לחפש כשאתה מגייס אנשים חדשים?

ישנן שלוש תכונות מפתח שאנו מחפשים אצל אנשים, והיא שהם רעבים - אנשים שכן תן להם את ההמולה הזאת - ענווה - אין מקום להיות "אני" ב- RewardStyle - ולהיות עם אנשים חכם. זה שילוב ממש קשה למצוא. אנחנו חברה שצומחת ויש יותר ויותר ציפיות לחונכות, וככל שאנו שוכרים מנהיגים, אנחנו כן מחפש אנשים שאוהבים חונכות ואוהבים לפתח אחרים ולאנשים שמסתדרים איתם ממש טוב אחרים. הם אומרים שאינטליגנציה רגשית היא מנבא הצלחה טוב יותר מאשר מנת המשכל; אנחנו בהחלט מאמינים בזה.

מה הלאה עבור RewardStyle?

אנו עוברים את הפרק הבא של החברה. השגנו מיליארד דולר במכירות בשנה שעברה, שהייתה אבן דרך גדולה אליה פעלנו. גייסנו סמנכ"ל כספים חדש, כשבעה סמנכ"לים חדשים וגידלנו את הצוות שלנו לא מעט, במיוחד צוות המנהיגות שלנו. אנו משקיעים בצמיחה האסטרטגית של החברה, ומציאים טכנולוגיה חדשה כדי להפוך את ההשפעה מונטיזציה לקלה כמו הפיכת מפתח.

הראיון הזה נערך ורוכז לשם הבהרה.

הישאר מעודכן לגבי הטרנדים, החדשות והאנשים המעצבים ביותר את תעשיית האופנה. הירשם לניוזלטר היומי שלנו.