אנדרו בולטון הוא לבו של "יום שני הראשון במאי" עם סרט תיעודי גאלה

instagram viewer

ריהאנה נכנסת לגאלה של מט 2015. צילום: דימיטריוס קמבוריס/Getty Images

מבוסס על הכמות העצומה של מלא הסלבריטאים פגשתי צילומי שטיח אדום של גאלה וסצנות של תרשימי ישיבה בתוך אָפנָה המשרדים שנערכו לתוך הטריילר, הנחתי כי הסרט הדוקומנטרי של "יום שני הראשון במאי" יתמקד יותר על "סופרבול של אירועי אופנה חברתיים", כפי שאנדרה לאון טלי קורא לזה, מאשר שובר הקופות "סין: מבעד למראה"להציג את עצמו. הסרט, שהוקרן לראשונה ביום רביעי בערב פסטיבל הסרטים טרייבקה ויצא לאקרנים ביום שישי, הופק על ידי קונדה נאסט ונציגי מכון התלבושות. אבל הבמאי אנדרו רוסי, שהכין גם את "עמוד ראשון: בתוך הניו יורק טיימס" בשנת 2011, הצליח לכסות כמעט כל היבט ביצירת, התקנה וערב הפתיחה של התערוכה. הקהל עשוי לנהור לראות אָפנָה העורך הראשי והמוזיאון המטרופוליטן הנאמן אנה וינטור, האישיות התובענית המפורסמת בפעולה, אך לבו האמיתי של הסרט הוא אוצר אנדרו בולטון - הרבה בדרך גרייס קודינגטון היה ב "גיליון ספטמבר" ב -2009.

בולטון נולד בלנקשייר שבאנגליה ובאופן קסום כבר ידע כנער שהוא רוצה להיות אוצר מכון התלבושות כשיגדל. בעקבות ההצלחה הבלתי צפויה ושוברת השיאים של 2011 "

יופי פראי, "בולטון חש בלחץ לעקוב אחריו עם תערוכה שתעלה את הרף: מאמץ שיתופי פעולה עם מחלקת האמנות האסייתית בנוגע להשפעה של סין על מעצבים מערביים. הנושא עורר חששות לגבי ניכוס תרבותי כאשר הוא הוכרז בשנה שעברה, אך הסרט מגלה שזו רק אחת מהנושאים שבולטון נאלץ לדאוג להם בעת הרכבת הפרויקט השאפתני הזה.

לדוגמא: ביקור בולטון ווינטור בבייג'ין עמוס במתח כאשר חברי העיתונות הסינית שואלים מדוע האסתטיקה העכשווית של המדינה לא תוצג. וינטור מעיר לבולטון כי עיתונאי רצה שהמוצג יתחיל בשנת 1949 (כאשר מאו זדונג הכריז על הקמת הרפובליקה העממית של סין). מאוחר יותר, יוצר הקולנוע וונג קאר וואי, ששימש כיועץ לכל אורך הדרך, מסביר לבולטון שאינו יכול להתקין חליפות מאו בחדר מלא בפסלי בודהה. בינתיים בניו יורק, ראש האמנות האסייתי מקסוול ק. הרן מודאג מאוד שהתלבושות והמיצבים הקולנועיים יאפילו (או יזלזלו) באמנות האסיאתית שסביבו. בנוסף, "סין" היא בסופו של דבר תערוכת התחפושות הגדולה ביותר עד כה, עם 150 תלבושות של למעלה מ -40 מעצבים ב -15 גלריות, ובשל עיכובים בבנייה מעורפלים, היא מותקנת תוך פחות משבוע.

אנדרו בולטון ואנה וינטור בשנת 2016. צילום: אנדרו טות '

מכיוון שכל הכוחות השונים הללו מפעילים לחץ על בולטון להגן על התזה שלו ולפנות לדרישות מבחוץ, הוא נשאר איתן ומחויב להביא את התערוכה לחיים בתנאים שלו - ווינטור מסורה לחלוטין למה שהיא מכנה "גאונות היצירה" שלו. בעוד שאתה מדמיין שיש לה תובנה מומחית למשל גוף העבודה של אלכסנדר מקווין עבור "פרא יופי", הסרט מעולם לא מראה אותה משפיעה על החלטות האוצרות של בולטון בנושא "סין". (בשלב מסוים היא שואלת את זה של הגאלה מְתַכנֵן ראול À וילה אם פרט מבוסס על "משהו סיני.") אבל השירות שלה הן לבולטון והן למוזיאון מרגיש אמיתי.

סצנות בהן ווינטור ואחרים מדברים על הפרסונה שלה "גברת הדרקון", התייחסות לסטריאוטיפ נשי סיני ש מתואר בפירוט לפני חיתוך לתמונה מקרוב של ווינטור, הם החלקים המעופשים ביותר של הסרט: אנו מכירים אותה תדמית. לראות את הסמכותיות משתחקת, עם זאת, מהנה להפליא. היא כנה לגבי אורחים "מטרידים" (אף פעם לא מציינים שמות, למרבה הצער); היא מתארת ​​את עיצוב המשרדים של מרכז הסחר העולמי כעיצוב של "חנות וינטג 'יד שנייה;" היא מנסה להסיר עמוד מוזיאון כדי להוסיף שולחן נוסף. אנו רואים אותה גם בבית, לובשת ג'ינס ודירות, שוקלת עריכות שולחן ומתפעלת מבתה ד'שפר.

לווינטור בוודאי הייתה יד בבחירת המעצבים הרבים המתראיינים בסרט התיעודי, במיוחד ג'ון גליאנו. אוסף הדיור קוטור שלו משנת 2003 מהווה את מרכז התערוכה, והוא נראה שניהם בראיון עם בולטון ומתפעלים מאוסף זה בארכיון המטרופוליטן לראשונה מזה הרבה שנים. (גליאנו הוא היחיד שהזכיר את עזיבתו השערורייתית מדיור, אם כי באופן אלכסוני.) קרל לגרפלד וז'אן פול גוטייה מדברים גם על עבודתם, וכך גם גואו פיי, המעצב מאחורי שכמיית השטיח האדום המהממת של ריהאנה (טלי קוראת לזה רגע "קפוא שחור"). ממטה בייג'ינג היא מסבירה שהיא רוצה ליצור "שמלת כלה למדינה שלי, עם אהבה בלב" באמצעות עבודתה. הייתי צופה בשמחה בסרט דוקומנטרי רק על האטלייה החמודה שלה, שם לקח שנתיים לייצר את המראה המוזהב של ריהאנה.

קים קרדשיאן וקניה ווסט נכנסים לגאלה של מט 2015. צילום: אנדרו ה. ווקר/גטי אימג'ס

עד שהסרט מפנה את תשומת לבו למסיבה, שגייסה 12.5 מיליון דולר למוזיאון, זה מרגיש קצת מוזר לראות מפורסמים כמו ג'סטין ביבר נכנסים לגלריות שקולות היטב. לאחר שהציג כניסות שטיח אדום דרמטיות וכמה תעלולים, הסרט עוקב אחר המעצבים והתאריכים שלהם דרך התערוכה - מסביר גולטייה בצורה מקסימה הכל לאלישיה קיז - לפני הכניסה לארוחת הערב שבה ריהאנה מחייבת את ווינטור בכך שהיא אומרת משהו על שתי תרבויות שמתאחדות לפני שהיא מתחילה אותה ביצועים. "Bitch Better Have My Money" מסתבר כשיר מצוין לגיוס תרומות, ואנחנו זוכים לראות אינטימי. רגעי ארוחת ערב בין רוברט פטינסון ל- FKA Twigs, קים קרדשיאן וקניה ווסט, ג'ורג 'ואמל קלוני ורבים יותר. "אני צריך לחבר את פינו גריגיו לזרוע שלי", אומרת ליידי גאגא.

ביקורות אחרות ציינו כי סצנה שקטה של ​​בולטון שעוברת בין הגלריות לבדו לאחר הגאלה היא אחת הנוקשות ביותר בסרט, וזה נכון. הסרט טוען כי אמנות האופנה והתכנסות המפורסמים הזוהרים מוגברים שניהם התאחדות באירוע השנתי המשפיע הזה, אך מטרותיו האינטלקטואליות של בולטון הן חיוניות ומרתקות קרן. לעתים רחוקות הם מועמדים לאור הזרקורים - עד עכשיו. בוא לתיאטרון לראות את ווינטור, ה אָפנָה דרמת צוות וסלבריטאים, אך הישארו למען הדיוק והחזון השקט של בולטון. אחרי הכל, זאת הסיבה ש 800,000 איש הגיעו לתערוכה בנושא בגדים.

"יום שני הראשון במאי" יוצא לבתי הקולנוע ביום שישי. עיין בטריילר למטה.

הערה: פוסט זה עודכן כדי לתקן את האיות של אלישיה קיז ואת התאריך של "יופי פראי".