צילום: ברנדן הופמן/Getty Images
אף אחד לא רוצה לאכול ארוחה מרופדת פלסטיק, אבל אם משהו לא ישתנה בכלכלת הטקסטיל הנוכחית שלנו, בקרוב זה יכול להיות מציאות. פלסטי מיקרופייבר, שהם כמו חתיכות קטנות של מוך פלסטיק שיורדות מבגדים סינתטיים במכונת הכביסה, נכנסות כעת האוקיינוסים בקצב של כחצי מיליון טון מדי שנה - זה שווה ערך ליותר מ -50 מיליארד פלסטיק בקבוקים. כשהם נכנסים למים, המיקרו -סיבים האלה נבלעים על ידי חיות בר מימיות ונוסעים במעלה שרשרת המזון שם הם נצרכים על ידי בני אדם.
בעיה זו היא רק אחת מני רבות המודגשות בדו"ח חדש של קרן אלן מקארתור. כותרת "כלכלת טקסטיל חדשה: עיצוב מחדש של עתיד האופנה", 150 עמודים להגיש תלונה זכה לתמיכה של מותגים כמו סטלה מקרטני, נייקי ו H&M בנוסף ל האומות המאוחדות ועמותות כמו קואליציית הלבשה בת קיימא וה קרן C&A.
"דו"ח זה הוא שלב חשוב באיתות סוג החדשנות המערכתית ושיתוף הפעולה הנדרש כדי לפתוח עתיד המגן על... כוכב הלכת תוך שהיא גם מניעה צמיחה עסקית בת קיימא ", אומר סגן נשיא נייק לעסקים וחדשנות קיימא, סיירוס וואדיה בהקדמת הדו"ח.
על פי הדו"ח, וואדיה צודקת לציין את הקשר בין צמיחה עסקית וטיפול בכדור הארץ. בעוד שהפגיעה בכדור הארץ היא מדהימה כשלעצמה, העובדה כי ערך "מעל 500 מיליארד דולר הולך לאיבוד מדי שנה בשל על ניצול בגדים וחוסר מיחזור "אמורים להספיק כדי לגרום לעסקים אחרים לשים לב לדו"ח ממצאים.
מאמרים קשורים
מלבד סקירת נושא המיקרופייבר, הדו"ח נוגע במגוון נושאים אחרים שצריך לטפל בהם אם האופנה התעשייה צריכה להימנע מ"תוצאות קטסטרופליות ". בין נושאים אלה ניתן למנות את הפחתת פליטת הפחמן במגזר הטקסטיל, אשר כַּיוֹם שווה לזו של כל הטיסות הבינלאומיות והמשלוח יחד. בקצב הנוכחי שלה, האופנה צפויה להשתמש ב- 26 אחוזים מתקציב הפחמן של כדור הארץ עד שנת 2050.
בעיה נוספת קשורה לחשיפה הפנויה של הבגדים. הדו"ח מציין כי הגידול המתמיד בייצור האופנה העולמי קשור לירידה בשימוש ביצירות בודדות, כאשר כמה בגדים נזרקים החוצה לאחר שבעה עד עשר לובשים בלבד. בהתחשב בכך שפחות מאחוז הבגדים ממוחזרים, זו בעיה עצומה - והובילה לתרחיש שבו "משאית זבל אחת מלאה בטקסטיל היא הטמנה או נשרפה כל שנייה. "אם המסלול הזה ימשיך, משקלם של בגדינו שנזרקו יהיה גדול פי עשרה מהאוכלוסייה הנוכחית בעולם עד 2050.
זה נראה די עגום אם תעשיית הטקסטיל תמשיך לעסוק כרגיל, אבל הדוח לא מסתיים בפסימיות. במקום זאת, הוא מציע חזון של שינוי שיכול להוביל לשינויים מערכתיים החורגים ממעשיהם הטובים של כמה אנשים. מותגים אתיים כאן או שם.
צילום: קרן אלן מקארתור
ניתן לחלק את הפתרון שמציע הדוח לארבעה שלבים. ראשית, הוא כרוך בהשלמת חומרים מסוכנים והפחתת שחרור מיקרופייבר באמצעות טכנולוגיות חדשות ותהליכי ייצור טובים יותר. שנית, הדו"ח מציע לשנות את אופן העיצוב, המכירה והשימוש של הבגדים כך שהפחות חד פעמיות. זה עשוי להיות כרוך בהדגשת יותר תוכניות להשכרת בגדים או עיצוב ושיווק טוב יותר של בגדים עמידים יותר.
החלק השלישי של הפתרון כולל מיחזור: עידוד מותגים לעיצוב בגדים שקל למחזר, הקמת אוסף בגדים בקנה מידה גדול ורדיפה. התקדמות טכנולוגית זה יהפוך את המיחזור ליותר אפשרי. לבסוף, הדו"ח מציע שכל חומר שאינו ממוחזר שנכנס למחזור האופנה צריך לבוא ממקורות מתחדשים (כמו אצות או במבוק) ולא מחומרים בלתי מתחדשים (כמו דלקים מאובנים).
רפורמה כל כך יסודית בתעשיית האופנה תהיה משימה קשה, אך הדו"ח מבהיר שזו האופציה היחידה לפריחה אנושית וסביבתית - ואולי אפילו הישרדות.
"ברור שמערכת האופנה הנוכחית נכשלת הן בסביבה והן בנו", כותבת חברת הפרלמנט של דנמרק אידה אוקן בהקדמה לדו"ח. "דו"ח זה מציג חזון משכנע של תעשייה שהיא לא רק יצירתית וחדשנית, אלא גם מעגלית... למרות שזה אולי לא פשוט, הדרך ברורה כעת ".
קרא את הדו"ח המלא פה.
רוצה קודם כל את החדשות האחרונות בתעשיית האופנה? הירשם לניוזלטר היומי שלנו.