מבטים מתוך אוסף התזה של ג'אדי נוגויירה פונסקה. תמונה: אמה וודמור/באדיבות ג'אדי נוגיירה פונסקה
בכל שנה בחודש מאי, בית הספר לעיצוב פרסונס בניו יורק מארחת את מופע ההטבות והשנתי של המסלול המציג כישרונות נבחרים מהבוגרים שיעור עיצוב אופנה, המאסף דמויות בולטות בתעשייה כמו גם סלב מדי פעם, כמו ריהאנה, אשר זכה לכבוד בשנת 2017.
האירוע השנה שהתקיים ביום שני, 20 במאי, לא היה שונה, ובו מערך הכולל ראפר, כותב שירים, יזם ו שאנל מְשַׁתֵף פְּעוּלָה פארל וויליאמס; ג'ולי וויינרייט, מייסד ומנכ"ל חברת ה- RealReal; אגם קתרינה, מייסד ומנכ"ל חברת תיקון תפרים; ו מייקל פרייזמן, מייסד ומנכ"ל חברת אוורליין. זה ששלושה מתוך ארבעת המצטיינים הם כולם מנכ"לים של חברות דיגיטל-ראשונות מעידים שדיגיטל הוא באמת עתיד האופנה.
כפי שזה יקרה, לחלק מתלמידי הכוכבים המציגים במהלך מופע המסלול יש הלך רוח דומה. כאן, חמישה בולטים מדברים על השימוש באינטרנט כדי להניע את מושגי האופנה שלהם קדימה, כיצד הם מיישמים היבטים שונים של קיימות ומה ההמשך עבורם.
יוזפינה מונוז
מבט מתוך אוסף התזה של יוזפינה מונוז. צילום: באדיבות יוזפינה מונוז
Josefina Munoz יצרה לא רק אוסף, אלא שוק מקוון שלם שבו כל אחד יכול לתרום ולגשת לחומרים לפיתוח אופנה או עיצוב חפצים. שקיות ניילון מפוארות משוק הטפיטו במקסיקו, מטריות, שקיות ממותגות אותנטיות מחנויות יוקרה בפועל כמו
גוצ'י, שקיות בגדים יוקרתיות שנתרמו ממערכת אנשים ברחבי העולם ועצמות עוף ממפגשי אכילה קהילתיים שהיא מארחת הן רק כמה מהפריטים שניתן לרכוש. היא כינתה את הפרויקט שלה "No Me Copies" במטרה לדמוקרטיזציה של אופנה באמצעות תשאול האותנטיות, חקר נקישות ותרבות יוקרה."'אין לי העתקים' מתחיל בשווקי נקי-אפ ובאפקט הדפיקה הכללי המאפשר למוצר להגיע לאוכלוסיות שבדרך כלל לא יכולות להרשות לעצמן את המקור", מסביר מונוז. "העלויות לבעלים החוקי אינן מוחשיות, הפיראטים לקחו משהו שבבעלותך, הם שיכפלו משהו שבבעלותך, כך שאתה לא סובל מהפסד אלא רווח פחות".
בחשבון האינסטגרם שלה היא מציגה כמה דוגמאות לפריטים שהכינה באמצעות חומרי השוק הנ"ל, כגון מכנסיים ושמלות הבנויות משקיות בגד שאנל או אדידס שקי קניות. "ניסיתי להראות את הרוח של השווקים האלה באמצעות חשבון אינסטגרם שמערבב בין אופנה יוקרתית מצרכים כמו גם נקישות בצורותיה השונות, וכל מה שביניהם, בדיוק כפי שעשיתי בתזה שלי, " היא אומרת. היא מתכננת להמשיך את הפרויקט לאחר סיום הלימודים. "אני מתכוון להמשיך את 'No Me Copies' כתנועה על ידי סדנאות נוספות ברחבי העולם, כמו גם הגדרת מניפסט והנחיות לאחרים לשכפל את הסדנאות הללו".
אמה ייטס
מבט מתוך אוסף התזה של אמה ייטס. צילום: באדיבות אמה ייטס
הסטודנטית האוסטרלית אמה ייטס מיקדה את עבודת הגמר שלה ביצירת קו בגדי כלות באמצעות כל המוצרים האוסטרליים, שמקורה בעבודה ישירה עם חקלאים מקומיים שהכירה מאז ילדותה. הבגדים שלה שים דגש רב גם על קיימות: היא עבדה ישירות עם השכן שלה באוסטרליה, ריצ'רד הילס, כדי להשיג את הצמר שלה, ואז עיבדה אותו בוויקטוריה, אוסטרליה. "המנה הקטנה הזו, המקור הישיר, מאפשרת לי גישה לצמר האיכותי ביותר בעולם ומאפשרת ללקוח שלי להתחבר לאדמה ולסיבים", אומר ייטס. "כל בטנה היא 100% משי, הכל נתפר בחוט משי. השתמשתי בחרוזים ובכפתורים מעץ וצמר, כמו גם כבשים, פרה ועור קנגורו ופרווה, שמקורם בחוות NSW [ניו סאות 'ויילס] ".
"אמנם ביליתי הרבה זמן בשטח באוסטרליה, אך הטכנולוגיה אפשרה לי להתחבר כשהאנשים בבית (במרחק של 10,000 קילומטרים) עובדים מאחורי הקלעים על ייצור הסיבים שלי ", היא מסביר. "זה גם איפשר לחקלאים להתחבר לתוצאות הסופיות שלי מהאוסף הזה, וזה דבר שבדרך כלל לא נעשה בענף הזה. למעשה, שכני ריצ'רד מעולם לא ראה תוצאה סופית של עבודתו הקשה בגידול כבשי המרינו שלו, מכיוון שהוא מסור באופן מסורתי את הסיבים במצבו השומני ".
פורצים את הגבולות של מה יכול להיות בגדי כלה מודרניים, חלקים רבים שלה מיועדים גם ללבישה לאחר יום החתונה, וכל החלקים מתכלים. לאחר סיום הלימודים, היא מתכננת להמשיך להרחיב את מושגי הכלה שלה.
ג'אדי נוגיירה פונסקה
מבטים מתוך אוסף התזה של ג'אדי נוגויירה פונסקה. צילום: אמה Wedmore/באדיבות Jaadi Nogueira Fonseca
תארו לעצמכם טקסטיל אופנה העשוי כולו מכסף. זה בדיוק מה שג'אדי נוגיירה פונסקה יצרה עבור עבודת הגמר שלה. הרעיון מאחורי הפרויקט שלה הוא ליצור תנועה לאנשים לדמיין מחדש מערכות ערך. "הייתי אומר שמקור ההשראה העיקרי בשבילי הוא נושאים חברתיים וסביבתיים המושפעים מתעשיית האופנה או משפיעים עליהם תוך פגיעה במספר רב של אנשים", אומרת פונסקה.
"בתחילת הפרויקט שלי השתמשתי בטכנולוגיה כדי לדמיין את המחקר שעשיתי עם יותר ממאה אנשים. אחרי ששאלת אותם 'מה היית חוסך אם הבית שלך בוער?' יצרתי כמות גדולה של נתונים איכותיים והשתמשתי בטכנולוגיה לדמיין כמה דפוסים של: מהם הערכים שהאנשים הכי מושפעים מהם בהתייחס לטיפולית הערך של הולברוק? "Fonseca מסביר. "אחרי שדיברתי עם אנשים בכל רחבי הגלובוס, הבנתי שלפרויקט הזה צריך להיות פרויקט חיים משלהם, ומאפשרים לאנשים להתחבר לרעיונות ולמחשבות כיצד הערך צריך להשפיע לָנוּ."
Fonseca מפעילה כעת את חשבון האינסטגרם @_showmeyourpapers כפלטפורמה לאנשים מרחבי העולם לדבר על נושאים אלה. לאחר סיום הלימודים, Fonseca מתכננת לעבוד על פרויקטים או עם חברות המונעות בעיקר ממשימות. "הייתי רוצה לעבוד על פרויקטים או עם חברות שמבינות שכל דבר שמוציא בעולם צריך להיות מוצדק. אנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו לייצר דברים בלי שכל ".
הלנה וואנג
מבט מתוך אוסף התזה של הלנה וואנג. צילום: באדיבות הלנה וואנג
לצורך עבודת הגמר שלה, הלנה וואנג שיתפה פעולה עם רופאי רפואה סינית באמצעות דיקור סיני לטיפול בבעיות בריאות קריטיות של נשים באמצעות אופנה. היא שילבה כדורים בבגדים ואביזרים, המכוונים לנקודות לחץ ספציפיות כדי לסייע בריפוי הגוף. היא התחילה להשתמש בלינקדאין כדי למצוא את שני משתפי הפעולה שלה - ג'סיקה ליו וקאי ים - בחיפוש אחר רופאים ודיקור מורשים ברפואה סינית בניו יורק. "אני שואפת לשמור על קשר עם התרבות של אבותיי, שהיא בדרך כלל אובדת בקהילות אסיה-אמריקאיות בארצות הברית", היא מסבירה.
"ראיתי את הנשים שאני הכי אוהבת בחיי, כמו גם את עצמי, נאבקות בבעיות מסוימות פשוט כי אנחנו נשים", אומר וואנג. "זו הסיבה שיצרתי קולקציית אופנה שמרפאה מבחינה תפקודית בעיות בריאות קריטיות של נשים בשילוב עיצובים בהשראת צורות כוח והגנה שונות".
השלב הבא שלה הוא לנסות לצבור ניסיון בתעשייה על ידי עבודה תחת מעצב או מותג החולק פילוסופיות עיצוב דומות לה. היא שוקלת גם תואר שני הקשור לעסקים. "שום דבר לא יכול להשוות את התחושה לראות מישהו מרגיש יפה ובריא בבגד או אביזר שעיצבתי", היא אומרת.
נטליה רידל
מבט מתוך אוסף התזה של נטליה רידל. צילום: באדיבות נטליה רידל
עבודת הגמר של הסטודנטית נטליה רידל מורכבת מקהילה בשם "ימים אלה", המוקדשת לדמיין נקודות כניסה חדשות להתאוששות ביחס להפרעות אכילה והתאבדות. על ידי התמקדות בתחום של ריפוי ורווחה, עיצבה גרביונים, קלפי טארוט ואינטימיות רגישות לגוף עם אריזות הנוקטות גישה ביקורתית לנושאים רגישים. באשר לבגדים עצמם, רידל משתמשת אך ורק בסיבים בעלי השפעה נמוכה. ההלבשה שלה היא גם ללא מוצא, שמקורו בחנויות יד שנייה וללא מטרות רווח.
"כשאני מעצבת, לא מדובר במציאת מוזה זמנית אלא בניסיון להגיע לאנשים אמיתיים ולייצר בגדים רגישים לגוף המבוססים על ניסיון חי", היא אומרת. "אני מקבל השראה מאנשים אחרים ומהסיפורים שלהם. אני מקבל השראה מכל הנשים שפגשתי בטיפול בהפרעות אכילה, מחייהן ומהעוצמה שלהן, ומהקהילה שבנינו גם בעיצומם של מאבקים ".
כקהילה, ימים אלה מארחים גם מפגשים וסדנאות התאוששות. חשבון האינסטגרם שלה @recoverythesedays משמשת רשת חברתית לשיחה על כמה מהנושאים שהיא מטפלת בהם. רידל מתכננת להרחיב את הפרויקט שלה ואת כל הפלטפורמות הדיגיטליות הקשורות אליו כדי ליצור נגישות רחבה יותר.
הירשם לניוזלטר היומי שלנו וקבל כל יום את החדשות העדכניות ביותר בתעשייה.