תערוכת האופנה האחרונה של מט היא אחת החשובות ביותר שלה - ומגיעה מאישה שאיש לא שמע עליה

instagram viewer

בתוך תערוכת אוסף סנדי שרייר במכון התלבושות. צילום: באדיבות מכון התלבושות

השם סנדי שרייר אינו ידוע במידה רבה מחוץ למעגל קטן של אנשים בתוך קהילת האופנה. האדם הממוצע עשוי לזהות שמות כמו לגרפלד אוֹ סן לורן, אבל מה שהם כנראה לא יודעים הוא ששרייר הוא שעזר לקטלג את יצירותיהם של אותם שמות מוכרים במשך יותר מחצי מאה.

זה חיים שלמים של עבודה באיסוף הבגדים היקרים והחשובים ביותר של אופנה שמכון התלבושות בבית מוזיאון המטרופוליטן לאמנות במנהטן מכבדים בתערוכה חדשה, שכותרתה "In the pursuit of Fashion: The Sandy Schreier Collection", המוצגת בין ה -27 בנובמבר ל -17 במאי. ומסיבה טובה: התערוכה - 13 שנים בעיצומה - מושלמת לרגע הנוכחי, אחד שבו עשור חדש באופק וכולם מרגישים לפחות קצת בדיעבד.

בניגוד לאספני אופנה מודרניים כמו אנה דלה רוסו, שאגב נמכרה נתח מארכיון האופנה שלה במכירה פומבית בשנה שעברה, שרייר מעולם לא לבשה את הבגדים שאספה; יחד, הבגדים הללו מהווים את מה שנחשב לאוסף האופנה הפרטי היקר ביותר בעולם. ככזה, בתערוכת המוזיאון מוצגים 80 פריטי לבוש ששרייר העניק לחברת המתנה, שנמשך מאוסף של יותר מ -15,000 פריטים, כולם מתוארכים לתחילת המאה ה -20. אלה יצירות שעזרו להגדיר אופנה אמריקאית וצרפתית באמצעות ז'אנרים שונים של לבוש, בין אם זה תור הזהב של הוליווד או אופנה כבדה-נרטיבית שלאחר המלחמה.

מאמרים קשורים
התערוכה החדשה של מוזיאון FIT בוחנת את הלוך ושוב בין המינימליזם למקסימליזם
האבולוציה היוקרתית של חנות המתנות של המוזיאון
התערוכה החדשה של מוזיאון ההיסטוריה של שיקגו מחייבת מעצבי תלבושות כ'המשפיעים המקוריים '

בקצה אחד של התערוכה, אוסף שרייר מדגיש אופנה בין -מלחמתית, ומתאר את מה שהמוזיאון מכנה "l'esprit nouveau" - כלומר בגדים שסימנו את החברתיות והאמנותיות מהפך של העידן (תחשוב: הופעת הפנאי והבידור בחברה המשותפת) וכולל שמלה שחורה וזהובה רקומה עם צוואר מרובע, רקום, של פול פוארט מ 1925. בצד השני, האוסף המוצג של שרייר כולל 1993 מוסקינו הריף על איב סן לורן המפורסם מונדריאן שמלה, יצירה אייקונית שהמט מוצאת בעיצוב אופנה חלקי, בעל חיבה חלקית, ובוודאי מייצגת את האופן שבו יוצרים בתעשייה התייחסו לצורת האמנות לאורך שנים.

שמלת איב סן לורן לכריסטיאן דיור מהתערוכה. צילום: באדיבות מכון התלבושות

"סיפורה של סנדי משתקף בתערוכה זו, סיפור ההתפתחות שלה כאספנית ואנינית, וזה סיפור אישי מאוד. כפי שהוא נבואי מאוד: סיפור של חלוץ, אדם שלא רק חזה את הנוהג המודרני של איסוף אופנה, אלא עזר לזייף אותו ". אומר אנדרו בולטון, האוצר הראשי של המט, בפתיחת התערוכה. "זה גם סיפור עליית שוק האופנה, הערך היצירתי והמסחרי של האופנה, וסיפור של ההערכה ההדרגתית והקבלה של האופנה כצורת אמנות והרלוונטיות ההולכת וגוברת שלה באמנות מוּזֵיאוֹן."

שרייר, שגדל בפרברי דטרויט ואביו עבד כפרווה ראש בענף המערב התיכון של חנות הכלבו רוסקס שבניו יורק, התאהבה בכריית התכשיטים והתלבושות של החנות מחלקות. שרייר, אז פעוט, נתקל בעותקים של אָפנָה והבזאר של הרפר בחדרי ההלבשה בחנות והיה קורא אותם (ככל שהפעוט יכול לקרוא, היא אומרת) לשעשועון של הנשים הקניות. הנשים הללו, נשותיהם של מנהלי רכב עשירים, הם שעודדו את אהבתו המוקדמת של שרייר לאוקטובר. ובסופו של דבר העניקה לה את הקוטור הלובש או הבלתי שחוק ואת החלקים המוכנים ללבישה, הזרז לעבודתה כ אַסְפָן.

"אפילו לא ידעתי על מה אני מסתכל, אבל התייפחתי", אומרת שרייר על הבגדים שהחלה לקבל.

מאז אותם ימים ראשונים, שרייר אסף תיק מכובד של יצירות המעצבים הטובות ביותר ובמקרים רבים שאינן מוערכות ביותר במאה השנים האחרונות, כולל יצירות מאת מעצבים מקוריים של בתי יוקרה כיום כמו כריסטובל בלנסיאגה, פייר בלמיין וכריסטיאן דיור, לצד שמות פחות מוכרים כמו מריה מונאצ'י גאלנגלה ומדלן & מדלן. מוצגים יצירות ישנות כמו שמלת תה של מריאנו פורטוני ומדרזו ממשהו בין השנים 1910 - 1915, לאלה שהיו עד כה לשמלת אלכסנדר מקווין ב -2008 שעוצבה המעצב לכבוד ה עורכת המגזין האנגלי המנוח איזבלה בלו. מבלי להפריז בחשיבותו, התערוכה טובה כמו מפעל של ווילי וונקה לחובבי אופנה.

שמלת מדליין ויוננט משנת 1931. צילום: באדיבות מכון התלבושות

עבודתו של שרייר כאספנית מעודדת במיוחד ברגע שבו כל כך הרבה אופנה מתייחסת כחד פעמית, הן באופן פיגורטיבי - לטובת משהו חדש וטוב יותר עבור מכונת האינסטגרם הבלתי -שובבת - וממש, כאשר מיליוני טונות של בגדים עושים את דרכם למזבלות. מדי שנה. המתנות של שרייר למט, אלה השופעות בהיסטוריה ועשירות בתרומתן להבנת הניואנסים של אופנה האבולוציה התרבותית, כפי שמתארת ​​אוצרת החברה, ג'סיקה רגן, חשובות לא פחות מהמופעים המושכים כותרות כמו ה הערותיו של מט על המחנה בשנת 2019 או גופים שמימיים להציג בשנה שלפני. (ואכן, שרייר השאיל חלקים לשתי ההופעות הללו, שלא לדבר על תשעה אחרים ב- Met מאז 2003.)

כיאה לתערוכה המתפרשת על פני מאה שנה, פתיחת התערוכה משכה קהל בין דורות, מהמעצב אייזק מזרחי (שחלק מיצירותיו אספה שרייר) ועד יוטיוברית האופנה לוק מיגר. נראה כי התרגיל האחרון של Met בתיעוד חינוך אופנתי לכל החיים פונה לאנשים מכל הגילאים.

הישאר מעודכן לגבי הטרנדים, החדשות והאנשים המעצבים ביותר את תעשיית האופנה. הירשם לניוזלטר היומי שלנו.