הדוגמנית המתקדמת העתפה משתמשת באופנה כפלטפורמה למען זכויות ילידים

instagram viewer

צילום: באדיבות בנג'ו ארוואס/Models.com

במבט ראשון נראה שהדוגמנית חאטפה בת ה -21 חיה אגדה על העידן הדיגיטלי. לאחר שהתגלו ב- אינסטגרם כנער, המקומי באזור המפרץ עבר ללוס אנג'לס כדי להמשיך בחלום הדוגמנות שלו ומאז התחזה לאנשים כמו נייקי, יוניקלו וצלם האופנה דיימון בייקר - שלא לדבר על חתום על חוזה ניהול סערה, סוכנות הדוגמנות היכן קייט מוס התחיל אותה.

אבל אפילו הסקר הקצר ביותר של הנוכחות המקוונת של חטאפה מבהיר כי הדוגמנית הצעירה מתכוונת להיות ידועה יותר מתכונותיו הבולטות. כצאצאיהם של עמי קומאיה וצ'יצ'ימקה, העתפה העדיפה זמן רב את התמיכה בקהילות ילידות.

"הרבה אנשים לימדו במשך מאות שנים לשנוא את עצמם על היותם ילידים", הוא אומר בטלפון. "אני מרגיש שחשוב שאנשים יחזירו מי שהם".

מבחינת העאטהפה, הנושא הוא מערכתי ואישי כאחד. אומת לצד אחיו התאום בגיל חמש על ידי שני אבות שאינם ילידים לקהילה שאינה ילידה ברובה, זכאפטאפה נזכר שהציקו לו כילד על כך שהוא נראה שונה מחבריו.

"היה קשה לגדול במקום שלא היה מגוון במיוחד", הוא אומר.

מאמרים קשורים
הגיע הזמן לחשוב מחדש על 'הטרנד' של Burning Sage באינסטגרם
איך סליק וודס עבר מבני נוער חסרי בית לכוח תעשיית האופנה והיופי


אומנים בגואטמלה הולכים אחרי 64,000+ מוצרי Etsy בגין הפרת זכויות יוצרים

אבל הנושא חרג מעבר לקפיטריה של בית הספר. אף שאחד מאבותיו תמך בחאטאפה ואחיו שחיפשו יותר ידע וחיבור לשורשיהם הילידים, השני לא - וכשההורה התומך יותר נפטר בזמן שהתאומים היו רק בני 17, אביהם השני החל להקשות על החיים בבית אוֹתָם.

"הוא היה אומר דברים גזעניים ליד שולחן האוכל, כמו 'אל תהפוך לאינדיאני שיכור'", מסביר האטפה. "אני ואחי לא דבקנו בעצמנו עד שהגענו לנקודת רתיחה. ואז אמרנו לו, 'אנחנו לא מתכוונים לסבול עוד התעללות מילולית', ויצאנו ללוס אנג'לס. לא הייתה לנו תוכנית מיוחדת אלא להישאר עם חבר שלנו. היינו קצת חסרי בית ".

כאב כמו שחלקים מסוימים בהיסטוריה האישית שלו היו, האטאפה מתגאה בחוסן שעזר לו לשרוד נסיבות קשות - ורואה בחוסן זה חלק מהמורשת שלו. כשהיה מבוגר, הוא הסתבך עם שלל ארגונים שמטרתם להילחם ב- Native קולות, מהמועדון האינדיאני במכללה שלו ועד מועצת הסטודנטים של השבטים ההודים אומות, ה מועצת הנוער הבינלאומית של הילידים והתנועה ההודית האמריקאית. חתאפה ואחיו הקימו גם ארגון משלהם, שנקרא תנועת הברית הילידית.

שוחחנו בטלפון על המורכבות של ערבוב אקטיביזם עם הצורך להרוויח משכורת, כיצד מותגי אופנה יכולים להימנע ניכוס תרבותי ועוד. המשך לקרוא להדגיש מהשיחה שלנו.

צילום: באדיבות דיימון בייקר/Storm LA

איזה תפקיד שיחקה המדיה החברתית בכך שהתגלתה?

אחי ואני נצלם כי חשבתי שזה כיף. תמיד היה לי סגנון משלי. אני עוסק בלבוש מערבי - כמו מגפיים, אבזם חגורה ותכשיטים מקומיים. זה משך את תשומת ליבו של סוכן אמי, דניאל פדל. נרשמתי לסוכנות Look Model. התחלתי להשיג המון עבודות. ואז נרשמתי ל- Storm LA. עכשיו גם אחי נחתם.

החלטתי לקחת את ההימור כדי להגיע ללוס אנג'לס בלי כלום ולמשוך את החלום הזה לדגמן כי אני מרוויח כסף טוב [עושה את זה] בסן פרנסיסקו. יצאתי על גפה, והנה אני היום. הייתי עצמי מספיק. האינסטגרם שלי גדל. הצלחתי לעשות את כל האקטיביזם שאני אוהב לעשות. אני אוהב להיות תומך בעמי ולהשתמש בפלטפורמה שיש לי כדי להפיץ מודעות לנושאים כמו ילדים ילידים בגבול במחנות ריכוז, נעדרים ורצוח נשים ילידות, דברים כמו זֶה.

האם היה קשה ללמוד על המורשת שלך מאז שהתקבלת ממערכת האומנה?

בהתחלה לא היו לי חיבורים בכלל. פשוט ידעתי שאני יליד. אבל התחלתי לחפש. הלכתי לפאוואו. הסתבכתי עם קהילת הילידים באזור המפרץ. התחלתי לחפש את הזקנים שלי וללכת לאכסניית זיעה וחבורה של טקסים שונים וללמוד ולהשיב מי אני. אני חייב להודות לאבא שלי כי הוא זה שבאמת דחף את זה.

כשהייתי בן 18 הכרתי את המשפחה הביולוגית שלי. ואז הצלחתי לאתר את הרקע השבטי שיש לי. זה היה הרבה לטפל. זוהי היסטוריה עצובה באמת, אבל ההיסטוריה הזו היא גם חלק מהחוסן שלנו, כי אנחנו עדיין כאן. הרבה אנשים כאילו, "הילידים נעלמו. כולם נכחדו. "אבל לא, אנחנו כאן כדי להישאר.

אני קומאיה ויש לי גם דם צ'יצ'ימקה. אני מרגיש שזה מאוד חשוב לייצג. מאז הכובשים הספרדים, היו הרבה אנשים שאמרו למקסיקנים ילידים שזה רע להיות ילידים.

מהן מטרות הקריירה שלך לטווח הארוך?

אני עושה הפסקה מבית הספר עכשיו, אבל אני חושב ללכת למכון לאמנויות אמריקאיות אינדיאניות בסנטה פה, ניו מקסיקו. אני רוצה ללמוד כלי כסף ולייצר תכשיטים.

בסופו של דבר, כשיגיע הזמן שאגמור עם דוגמנות, אני רוצה לנסות לשחק. זה לא חייב להיות תפקיד מרכזי. אני בסדר עם שחקן רקע. אני רק רוצה לתת לזה זריקה. מטרה קטנה נוספת היא שאני רוצה לפתוח חדר כושר לאמנויות לחימה משלי כי אני מעוניין בג'יו ג'יטסו ברזילאי ובהיאבקות. הייתי רוצה לעשות את זה בשביל הנוער, שיהיה יותר כמו מועדון חינם. זה פשוט יהיה, אני עושה את זה בשביל הכיף וכדי להחזיר לקהילה שלי.

צילום: באדיבות בנג'ו ארוואס/Models.com

איזה תפקיד לדעתך אופנה יכולה למלא באקטיביזם או הסברה?

אני מרגיש שזה עצום כי האופן שבו אתה מתלבש אומר מי אתה ומה אתה מייצג. זה הדבר הראשון כשאתה נכנס לחדר, במיוחד כשאתה מדבר בפומבי - איך השיער שלך, איך אתה לבוש, הבגדים שלך - שהכל משאיר אמירה. זה משקף את האופן שבו אתה רוצה לבטא את עצמך.

האם ההשפעה הסביבתית של יצירת בגדים היא משהו שאתה חושב עליו כשאתה נכנס לעולם הדוגמנות?

בדיוק דגמתי עבור החברה הזו שמייצרת בגדים לאנשים שמגינים על סטנד רוק נגד צינור הגישה של דקוטה. הוא דיבר על זכויות קרקע והגנה על כדור הארץ שלנו. כי כאשר החברות האלה נכנסות ומתעמלות, זה הורס את האדמות ואת המערכות האקולוגיות שמסביב. וזה לא רק משפיע על קהילות ילידות. זה משפיע על כל הקהילות. מים זה החיים.

בסופו של יום יש לי רק כל כך הרבה מה לעשות. אני מנסה בעיקר לדגמן לבגדים שאני יודע שהם ידידותיים לסביבה. אבל הייתי חסר בית גבולי בא לכאן. אז לפעמים אני צריך לעשות עבודה כדי להסתדר. זה לא אומר שאני קונה את הבגדים שאני מדגמן עבורם.

שני הגורמים שאני באמת לוקח בחשבון הם ראשית, עד כמה הם פוגעים בכדור הארץ, כי אני לא רוצה לתמוך במותג שבעצם הורס את האמזונס. ואז השני - לאחרונה היה זה קמפיין דיור זה היה כמו ניכוס תרבותי כמיליון. בחיים לא יכולתי לעשות דבר כזה. בחיים לא הייתי מוכר את האנשים שלי ככה.

אם יש פרויקטי אופנה או מותגים שרוצים לשכור דוגמניות Native אך אינם בהובלת Native, מה האם עליהם לזכור זאת על מנת לעשות זאת באופן שלא יהפוך אותם לפטפטיים או אקזוטיים מְעוּרָב?

אני חושב שהם צריכים לשכור יועצי תרבות כדי לוודא שהכל אותנטי ולגיטימי. והם צריכים להיות זהירים לגבי כמה סיבוב שהם עושים על אילו דוגמניות לובשות. אם זה סוג של תערובת, אמור שהם לובשים כמו שרשרת [מסורתית] אבל עם קצת יותר בגדים מודרניים, אני חושב שזה בסדר. אבל אם הם מעתיקים למישהו את הממלכה המלאה של מישהו, זה די חוצה את הגבול כי זה לוקח את מה שמסורתי וקדוש להרבה קהילות ילידות. הם רק צריכים לנהל את השיחה הזאת עם המודל ועם איזה יועץ תרבותי.

צילום: באדיבות בנג'ו ארוואס/Models.com

ספר לי קצת יותר על הצורות השונות שנוקטו עבורך הסנגור.

אני חלק משלוש או ארבעה ארגונים שונים. בעצם אנחנו הולכים למחות על דברים שונים. זה תמיד הפגנה שלווה עם ילידים. אנחנו די שקטים.

לדוגמה, הלכנו לוושינגטון רדסקינס כדי למחות על הקמע שלהם. זה חסר כבוד. היו לנו שלטים שאמרו: "אנחנו לא הקמע שלך. אנחנו לא בדיחה. אנחנו לא קריקטורה. "זה פשוט מאוד סטריאוטיפי ומצייר תמונה גרועה. אני לא חושב שזו דוגמא טובה לתת לילדים שלנו.

השתתפתי בצעדת האקלים, ודיברתי שם והצעתי את שיר המים. ובמרץ הלכנו לבית מעצר בלוס אנג'לס. דיברנו על הילדים בבתי מעצר, כיבדנו אותם והפצת מודעות.

לא נולדת חאטפה - באיזה שלב התחלת ללכת בשם הזה?

קיבלתי את השם עאטפה מדודה ודודי. הם נתנו לי ולאחי את השמות האלה. חשוב להחזיר את השמות האלה כיוון שבעידן השליחות יינתנו לנו שמות ספרדים או לא ילידים. אני מרגיש שחשוב להחזיר את השמות האלה כדי לכבד את אבותינו.

מה אתה מקווה שתוכל להשיג באמצעות הדוגמנות שלך?

אני מקווה שאוכל להחזיר לאנשינו את גאוותם. הרבה אנשים לימדו לשנוא את עצמם כשהם מסתכלים במראה. אני מקווה שאוכל לגרום לילד או לילדה קטנה להרגיש מאושרים בעור שלהם וגאים להיות ילידים.

הישאר מעודכן לגבי הטרנדים, החדשות והאנשים המעצבים ביותר את תעשיית האופנה. הירשם לניוזלטר היומי שלנו.