הקיץ החברתי של InStyle.
צילום: מוניקה שיפר/Getty Images
בדרך כלל, בכל שנה אנו מסתכלים על דוכן העיתונים של השנה כדי לתאר כמה טוב (או לא טוב) ארה"ב המובילה מגזיני אופנה הסתדר ב מגוון ו הַכלָלָה מַחלָקָה. הפעם חשבנו שנעשה את הדברים קצת אחרת בהתחשב, ובכן, מגזינים והנוף הכללי של התקשורת הוא קצת שונה - בסדר, שונה בהרבה.
קומץ מגזינים הפסיקו לייצר גיליונות דפוס. כיסויים דיגיטליים נמצאים בכל מקום יותר מאי פעם. מספר פרסומים מפרסמים כעת כריכות חודשיות מרובות המציגות כוכבים שונים (אל, למשל, יצא עם 25 עטיפות השנה בלבד). בהתחשב בשינויים בתעשייה, חשבנו שנבדוק כיצד השינויים בענף השפיעו על מגוון המגזינים בשנת 2019, אם בכלל.
נתחיל עם המספרים. בשנה שעברה, מתוך 10 התארים הגדולים בארה"ב - קֶסֶם, קוסמופוליטי, אל, זוֹהַר, ווג נוער,אָפנָה, וו, מרי קלייר, בסטייל, ו הבזאר של הרפר- גילינו ש -62 מתוך 128 כריכות (48.4%) כיכבו אנשים בעלי צבע. בשנת 2019 מספר זה ירד מעט ל -70 מתוך 163 כיסויים (42.9%). מארי קליירe ו- ווג נוער היה הכי מגוון על העטיפות, עם 11 מתוך 17 (64.7%) ו -12 מתוך 21 (57%) בהתאמה, עם אנשים בעלי צבע. בסטייל
, שראו את המגוון הרב ביותר בשנה שעברה, נמצאת בשלוש התחתונות, עם חמישה מתוך 16 מכריכותיו (31%) בהן אדם בעל צבע; אָפנָה עומד על 33% ו אל עומד על 28%.אבל כיום, יש לקחת בחשבון יותר משתנים מכפי שהיו בעבר. לדוגמה, השנה נרשמה מספר שיא של עטיפות: 163 לעומת 128 ו -2015 של 2017 בשנת 2018. היו ארבעה חודשים בהם אל הוציאו מספר כריכות; היו שלושה עבור מרי קלייר. וו הוציאה שבעה עטיפות שונות לגיליון ההוליוודי שלה זוֹהַר הוציאה שמונה למהדורת נשות השנה. בכריכות רבות הופיעה גם קבוצת דוגמניות או מפורסמים, שלרוב לא כללו אנשים בעלי צבע.
לאחר מכן, יש את ה"נושאים המיוחדים ", שאינם בהכרח קשורים לחודש ספציפי, אלא שכיחים יותר בימינו. קֶסֶם ו ווג נוער שניהם הוציאו גרסאות משלהם לשנה זו. אלה הם, ככל הנראה, אלה הנחבקים בין המכסים הדורשים תכנון מוקדם יותר - טרייסי אליס רוס' ל קֶסֶם שוחררה דיגיטלית בנובמבר, קשורה להכרזה על קו השיער החדש שלה (ובשיתוף עם אולטה); ווג נוער"סוגיות מיוחדות" בהשתתפות קוקו גאוף ו גרטה תונברג הוציאו בעקבות עליית שניהם לתודעה הציבורית.
עטיפת המהדורה המיוחדת של קוקו גאוף ל" Teen Teen ", שפורסמה באוגוסט.
צילום: Teen Vogue/Camila Falquez
נראה כי נושאים מיוחדים וכיסויים דיגיטליים בעלי משמעות מיוחדת בעידן החדש הזה. הם עדיין מעלה משקל כבד לעורכים, אך הם מאפשרים גמישות רבה יותר ולעיתים מספקים מבחר רחב יותר בכל הנוגע ליהוק. הוא מאפשר מקום לפרצופים שונים.
מאמרים קשורים
אל גרמניה ממש עשתה כל רע בניסיון הזה להדגיש דוגמניות שחורות
32 עטיפות המגזין הזכורות ביותר לשנת 2018
הגיוון בכריכות המגזינים גדל בשיעור דו ספרתי שיא בשנת 2018
למרות שהשנה מספר מספר מפורסמים מוכרים זכו לשערים חוזרים - ליידי גאגא עַל קֶסֶם ו אל, טיילור סוויפט עַל אָפנָה ו אל, אנג'לינה ג'ולי עַל אל ו הבזאר של הרפר, סרינה ויליאמס עַל קסם, נוער ווג ו הבזאר של הרפר - היו כמה עולים חדשים מבורכים שזכו למקום הנחשק. נעמי אוסקה סיקרה קֶסֶם, נורמניקוסמופוליטי, ו Lil Nas X ווג נוער.
זה לא אומר שהגישה לבחירת כוכבי כיסוי שונה בהכרח. של נוער ווג לינדזי פאלקס ואגנר אומרת שהתהליך לא השתנה מהעבר, אך היא מציינת כי דינמיקת הכוח השתנתה. "לפני 20 שנה, ידוענים היו זקוקים לשערי מגזינים, אבל עכשיו בגלל הרשתות החברתיות אין להם ויש להם שקעים אחרים שיוכלו לשלוט בנרטיב", היא אומרת. "חלק מהסלבריטאים הם ירוקי עד ותמיד עושים את זה טוב, אבל רק בגלל שלמישהו יש אינסטגרם גדול לא אומר שהעטיפה תעשה טוב".
ואולי דבר נוסף שהשתנה הוא למי אנו, כחברה, שמים לב. אָפנָה's אנה וינטור מספר לנו כי בדומה ל Teen Vogue, הפרסום בוחר את נושאיהם באותו אופן שתמיד היה להם; הבחירה נובעת לעתים קרובות ממי שאנשים מדברים.
"זו עדיין שאלה של רלוונטיות - מי מניע את השיחה וממי אנחנו מתרגשים - אבל גם אחד מהערכים: במה עומד האדם הזה? נושאים שיש להם סיפורים אמיתיים לספר, שמסתכנים או שמעלים את עצמם על קו כלשהו הם נושאים אידיאליים לכריכה ", אומר וינטור. "הכללה היא קריטית למאמץ זה. אנחנו רוצים לשקף את התרבות - את כל זה ".
ריהאנה על השער של 'ווג' בנובמבר 2019.
צילום: ווג/איתן ג'יימס גרין
עם זאת, כאשר אתה מרחיב את היקף העיון במגזינים העצמאים, נראה כי הם המתאימים ביותר לתרבות המשתנה. עיתוןלשים את קולין קפרניק, מייגן דיי סוס ו טדי קווינליבאן על עטיפות השנה. רֵאָיוֹן נתן זרקורים ל RuPaul ו ריהאנה. ל- Face - שהושק מחדש רק בספטמבר האחרון - כבר היה טיילר היוצר, רוזליה, נאירה מארלי ו אלכסה דמי לעמוד מול נושאיו.
כפי ש עסק של אופנה דיווח באוקטובר, "שוק מגזיני האופנה הנישתיים-דו-שנתיות ורבעוניות בעלות קונספט גבוה המסתמכות על בעיות הדפסה יקרות שנשלחות למנויים היודעים או נמכרים חנויות מתמחות - צפופות יותר מאי פעם. "ועם הגל החדש הזה הגיעו נקודות מבט חדשות ונכונות לקחת סיכונים (משהו שעיתונים רגילים יותר עשויים להיות עמידים יותר ל).
כמובן שאי אפשר תמיד לשפוט את המגוון הכולל של מגזין אך ורק על פי השער שלו. ישנם גורמים אחרים הדורשים ניתוח גם כן. כפי ש קֶסֶם's מישל לי מציין: "גיוון וייצוג הם הליבה בכל מה שאנחנו עושים קֶסֶם, הכולל כיסויים אך צריך להרחיב לכל החלטה שאנו מקבלים אם אנו בוחרים דגמים עבור צילום אייליינר או בחירת גוון אוניברסלי של שפתון שנראה טוב על כל גוון עור או דיבור על שיער מרקם."
ואגנר חולק רגש דומה בכל הנוגע ליהוק, בחירת סיפורים ושכירת כישרונות ווג נוער. "זה חלק בלתי נפרד מסיפור הסיפורים לשתף את הסיפורים של כל מיני אנשים, אז זה הרבה יותר גדול מאשר רק לרגע הזה. כיסוי, אבל גם מי שכיר מאחורי הקלעים, על מי אנחנו כותבים להמשך החודש, ונקודת מבט הוליסטית עבורנו תמיד ", היא אומרת אומר.
האנשים שאתה מביא כדי להפיק סיפור כיסוי - הצלמים, מאפרים, מעצבי שיער, עורכים וכותבים - יכולים להיות לא פחות חשובים. לי אומרת שהיא עבדה עם כותבי צבע, כמו אשלי סי. פורד ובאז מפינג'ה, לסיפורי כיסוי על סרינה וויליאמס, אן התוואי ו עדות אקך; עורכת בצוות, ג'סיקה צ'יה, נבחרה גם לכתוב את היצירה הנלווית אליה ג'מה צ'אן כיוון שכפי האסייתית-לטינית, מציינת לי, "היו לה רגשות אישיים עזים לגבי הצפייה בגל החדש הזה של ייצוג אסייתי על המסך".
ג'מה צ'אן בעטיפה של 'Allure' באפריל 2019.
צילום: Allure/פאולה קודאצ'י
כמובן שיש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים מי עומד לכתוב סיפורי כיסוי. ואגנר אומר שלמי שנבחר יש הרבה מה לעשות עם הכישרון. "אני חושבת שזה תלוי עם מי הם מרגישים בנוח, מישהו שאנחנו חושבים שמתיישר עם המותג וידבר עם הקורא שלנו בצורה לא גבוהה מדי", היא מסבירה. אבל ראוי להזכיר כי אף אחד מהם אָפנָהסיפורי הכריכה שלהם נכתבו על ידי אנשים צבעוניים השנה - אולי הוכחה לכך שלצוות ולחדר סופרים כולל יש חשיבות שבה נבחר לספר סיפורים.
עד שהשיחה הייתה מקיפה סביב הגיוון באופנה, היא עדיין נחוצה - במיוחד בהתחשב באיטיות ההתקדמות. למרות שהמספרים של עטיפות מגזינים עם אנשים בצבע מעט ירדו, זה שיפור משנים רבות שקדמו לה.
התקווה להמשך היא שגיוון והכלה הופכים לנורמה ולא עורכי תיבות מרגישים שהם צריכים לבדוק או "איזושהי מכסה ניתנת לכימות", כדברי לי. היא נותנת דוגמה: "פשוט צילמנו סיפור ציפורניים ואנו כללו דוגמנית גברית כאחת מדוגמניות הידיים. לא הפרדנו אותו לסיפור על גברים שעושים ציפורניים - זה רק חלק מצילום גדול יותר ומתייחס אליו כמו יד אחרת. אני באמת מאמין שכאן הולכת - וצריכה - להגיע הגיוון ".
ההשפעה והרלוונטיות של מגזינים נחקרו במהלך השנים, אך כפי שהתארנו קודם לכן, הכריכות עצמן עדיין חשובות. הם נשארים משהו שסלבריטאים משתוקקים אליו ושואפים אליו, והנראות שהם מביאים איתם עדיין משמעותית - לא משנה מה הפורמט.
לעולם אל תחמיץ את החדשות האחרונות בתעשיית האופנה. הירשם לניוזלטר היומי של Fashionista.