בעקבות משהו טראגי כמו הפיגוע במרתון בוסטון בשבוע שעבר, ה הדבר האחרון שמישהו רוצה לדאוג לגביו עושה קניות. אבל במיוחד עבור קמעונאים קטנים ומקומיים, ה- השלכות כספיות מטרגדיה מסוג זה יכול להיקלט במשך חודשים ארוכים, המשפיע על מספרי המכירות והשורות התחתונות. הגענו אל הבוטיקים המקומיים באזור רחוב ניוברי כדי לראות איך הם מחזיקים מעמד שבוע אחד בלבד לאחר שהתעורר כאוס באוסם. השכונה, וקיבלו את הסיפורים האישיים שלהם על כל דבר, החל מהאופן שבו התמודדו עם הפיצוצים של יום שני ועד למה שהם תכננו להועיל להם עיר אהובה.
כפי שאפשר לצפות, כל קמעונאי באזור נפגע בדרך כלשהי; חלקם כבר היו סגורים ביום שני, חלקם פונו, אך חלקם, כמו קראש בוטיק, נשארו פתוחים כמה שיותר זמן כדי לאפשר לאנשים להשתמש בטלפון שלהם ולעזור למצוא חברים ואהובים.
לאחר שהאבק התייצב ביום שלישי, רק קומץ חנויות העזו להיפתח מחדש במה שהפך לזירת פשע. קראש בוטיק היה אחד מהם. בעלת החנות לורה מקריס אמרה כי למרות שזה "בהחלט נוף מוזר" בסביבה התוססת בדרך כלל אזור הקניות, "היו לנו הרבה אנשים שהודו שאנחנו פתוחים כי זה נתן מראית עין של תְקִינוּת."
העובדים רצו לחזור לעבודה גם כן, לדברי ז'אן סטאפורד, מנהלת השיווק של Second Time Around בבוסטון, שיש לה תשע חנויות באזור בוסטון כולל אחת בניוברי רְחוֹב. "הם רצו להיות בעבודה, הם לא רצו לשבת בבית בשלב זה", אמרה והסבירה כי לקוחות רבים, במיוחד תושבי עיר תקועים שלא הצליחו לגשת לחדרי המלון שלהם (כי הם עדיין חסומים) היו אסירי תודה על כך היה פתוח.
קמעונאים אחרים אמרו שהם חוו יותר תגובה מסוכסכת של קונים. "היה לי לקוח שנכנס לאסוף שינויים ביום רביעי, והיא אמרה שהיא מרגישה אשמה כשהיא הולכת ברחובות עם שקית קניות", אמרה סטייסי גילמן, הבעלים של חברת נשיונל ג'ין. "אני חושב שאנשים הרגישו שהם לא צריכים לעשות קניות."
"לאף אחד לא היה מצב רוח לקניות", הסכימה המעצבת דניאלה קורטה, שהבוטיק והסטודיו שלה נמצאים ברחוב ניוברי. "והמוח שלנו לא מנסה לדחוף את הקמעונאות כאשר אנשים מאבדים את חייהם."
ההשבתה ברחבי העיר ביום שישי הייתה מכשול נוסף עבור הקמעונאים-למרות שזה נשמע כאילו, הודות לתחושת קהילה חזקה בקרב בוטיקים ובוסטונאים בכלל, הם התמודדו עם זה בסדר גמור. קורט שיתפה סיפור מדהים על התופרת הראשית שלה, שהגיעה מוקדם בבוקר ביום שישי למרות הכיבוי-ולמרות שהתגוררה בווטטאון עצמה-כדי לסיים אב טיפוס של סתיו/חורף.
פתיחה מחדש לעסקים בסוף השבוע האחרון פירושה יותר עבור הלקוחות מאשר רק רכישת בגד חדש. "נראה שהרבה אנשים רק רצו לדבר על מה שקרה וזה עזר להם", אמר מקריס. "קניות לאנשים הן סוג של טיפול, הן מתמקדות באירועים חיוביים הקרובים כמו חתונות או מסיבות דרבי של קנטקי, דברים קצת יותר קלים".
אם הקמעונאות בבוסטון עדיין מתאוששת, התגובה של הקהילה הלאומית ואפילו הבינלאומית הלכה וגוברת. "אנשים מושיטים יד בכל רחבי העולם", אמר ג'יי גורדון, הבעלים של בוטיק רחוב בודגה, והסביר. שיש לו חברים שבבעלותם בוטיקים בניו יורק ובניו ג'רזי, שתכננו גם הם גיוס כספים משלהם. "רק הבוקר נשלח ללקוח לשלוח את המוצר הלא נכון לרשת, וכשאמרנו שנחזיר לו את המשלוח הוא שאל אם הוא יכול לתת אותו לקרן אחת".
וגם קמעונאים מבוססי בוסטון היו רָשָׁע מהר להגיב לטרגדיה, בין אם זה באמצעות מוצרי גיוס כספים או מכירות. חברת הלבשת הספורט 'מותג 47' מבוסטון, שנפתחה לראשונה בשנת 1947 ליד פנוויי, מיהרה לשחרר כובע בייסבול מיוחד "בוסטון סטרונג". למרות שזמן ההמתנה הנוכחי לכובעים הוא כשבועיים, הלקוחות מוכנים להתאזר בסבלנות, שכן 100% מההכנסות מועברות ל- OneFund.org. "התגובה הייתה מחוץ למצעדים", אמר דן כהן, נציג המותג 47. "האתר מכר המון מהם, והחנות אזלה". קמעונאים רבים הציעו חלקים ממכירותיהם גם ל- One Fund Boston; דניאלה קורטה ובודגה הן רק שתיים מהחנויות שעושות זאת עד חודש מאי.
אפילו יריבות עזה-אולי הגדולה ביותר בכל ענפי הספורט-יכולה למנוע מאנשים להפגין תמיכה. "אפילו אוהדי היאנקיס קונים את הכובע [בוסטון סטרונג]", שיתף כהן. "הם אומרים, 'אני אף פעם לא קונה שום רד סוקס אבל אני קונה את הכובע הזה'".
אולם בסופו של יום רוב בעלי העסקים נראו להוטים להחזיר את עובדיהם לעבודה-ותחושת נורמליות. לדאוג למה שכינו בעלים רבים כמשפחותיהם השניות, יש עדיפות על פני מכירות ומספרים.
"אני רק רוצה להחזיר את כולם לשגרה ולנשום עמוק," אמר גורדון בפשטות.
רוצה לעזור? חנות דרך כל אחד מהקמעונאים המוזכרים בסיפור זה, ובדוק ליגת רחוב ניוברי כדי שיותר קמעונאים ואירועים עתידיים יועילו לקורבנות:מותג '47בודגהבוטיק קראשדניאלה קורטההחברה הלאומית של ז'אן