אנג'ליקה יוסטון והלסטון. צילום: ברי ברנסון פרקינס/באדיבות שנת 1091
כאשר רובנו מדמיינים אופנת שנות ה -70, אנו חושבים עליה דיאן פון פירסטנברגשמלות עטיפה צבעוניות ומחמיאות לדמות או איב סן לורןטוקסידו "Le Smoking" המכופף בין המינים. עם זאת, אנשים רבים שכחו מזה האלסטון, שיצרה כמה מהבגדים המרכזיים שהגדירו את העשור-תחשבו על שמלות הסאטן החתוכות בהטיה שעטפו את הגוף באלגנטיות.
הבמאי פרדריק טצ'נג והמפיק רולאן באלסטר מבקשים להחיות את יצירתו של האלסטון ולחשוף את פרסונתו המשפיעה בסרט התיעודי שלהם "האלסטון", שיעלה לבתי הקולנוע ביום שישי, 24 במאי.
טצ'נג, שביים את הסרט הדוקומנטרי "Dior & I" שהתקבל ב -2015, היסס כאשר באלסטר הגיע אליו עם הרעיון לספר את סיפורו של הלסטון. הסיבה לכך היא בעיקר שטצ'נג, מצרפת שנולד לאחר תקופת הזוהר של הלסטון, לא הכיר את המעצב. אבל באלסטר הוא אחיינו של הלסטון, ג'ורג 'פרוויק, שחיבר אותו לאחותו (ואחייניתו של הלסטון) לסלי פרוויק. היא חיה ועבדה עם האלסטון, וקיבלה את כל הארכיון שלו. במילים אחרות, היו לה כל הכלים לספר את סיפורו של דודו המנוח. טצ'נג הפך מהר לקסום, ועם "הלסטון" הוא התכוון לספר זאת בצורה לא שגרתית.
מאמרים קשורים
'הבשורה על פי אנדרה' הופכת את אנדרה לאון טלי לכוכב סיפור ההצלחה האמריקאי שלו
ויויאן ווסטווד אולי תשנא את הסרט התיעודי אודותיה, אבל הקהל לא
סרט תיעודי של 'מקווין' מציג את הגאונות האהובה של אופנה לדור חדש
"המבנה הרגיש כמו חקירה", אומר צ'צ'נג. "לא רציתי שזה יהיה ליניארי."
הסרט מנווט את חייו של האלסטון בסדרת קליפים מאוחסנים ששזורים בראיונות של היום עם דוגמניות, ידוענים, עיתונאים ועמיתים לשעבר. לסלי ובלוגר האופנה בן ה -23 הפך ליזם ושחקן טבי גבינסון לשמש כמספרים חוזרים. לדברי צ'צ'נג, גבינסון היה התאמה טבעית לסרט.
"רציתי מישהו סקרן, קצת חנון וגם בעל רגל אחת בעולם האופנה ורגל אחת בתרבות", אומר טצ'נג ומתייחס לגבינסון. "היא מדברת על אופנה מנקודת מבט מאוד גדולה".
"הלסטון" מתחיל כגבינסון, כשהיא מרכיבה את משקפיה המוזרות והמשונות, מנפשת בקלטות מהארכיון של האלסטון ומציגה אותן במכשיר וידיאו. הופעותיה של גבינסון זרוקות לאורך הסרט ונוכחותה היא טוויסט בלתי צפוי, אך הולם.
האלסטון ו"האלסטונים "שלו. צילום: דסטין פיטמן/באדיבות שנת 1091
הקליפ הראשון הוא סרטון ישן של המעצב, נולד רועי הלסטון פרוויק, כשהוא לבוש בחליפה מפוארת ומבט מסחרר על פניו. הפרסונה של הלסטון כלפי הציבור הייתה זוהרת וגדולה במראה החיצוני, מהאנשים שהוא לבש וכלה באנשים שאיתם הוא התחבר. מבטים היו גורם מובהק. הסרט מפרט את תחילת דרכו של הלסטון בתפקיד ראש הכרייה ב ברגדורף גודמן, ואחריו המעבר שלו ללבוש נשים בשנת 1969. לאחר מכן, אנו עדים לאורח החיים המפלגתי הנוצץ של הלסטון בסטודיו 54 עם ליזה מינלי ואנדי וורהול, כמו גם הופעות עם "האלסטונים", שם שניתן לדוגמניות כמו פט קליבלנד וקארן ביורנסן שלבשה את שמלות המשי המסוגננות של המעצב וערכה מסעות עיתונאים למותג.
העיתונאי בוב קולצ'לו אומר, "הוא נמשך לאנשים שהציגו את רגשותיהם וגם היה להם את הצד האסתטי העצום הזה".
ברור שהאלסטון שומר את חבילת חייו החברתיים עם מפורסמים וחיי העבודה שלו מלאים בפרויקטים יצירתיים. כאשר החברה נרכשת על ידי ענקית מוצרי הצריכה נורטון סיימון תעשיות בשנת 1973, הלסטון מרחיב את תיק עבודותיו לעיצוב פנים לרכב, מוצרי בית ובושם. הוא מתעקש להיות בעל שליטה יצירתית בכל פרויקט, שם הסרט - והקריירה שלו מקבלים תפנית.
הסיפור הלא זוהר על המוניטין המופחת של הלסטון מתגלה. ראשית, יש שיתוף פעולה עם ג'יי סי פני בשנות ה -80, מה שגורם להאלסטון לאבד את הקשר איתו ברגדורף גודמן. הבא יבוא ההוצאה המפוארת, שרובה הלכה לסידורי פרחים למשרד, טיולי עיתונות יקרים וארוחות דקדנטיות. נשיא החברה קרל אפשטיין מזהיר את הלסטון כי המותג נמצא בבעיה כלכלית, אך המעצב מסרב להתייחס לנושא. הוא ממשיך להוציא יותר מידי, מסיבות ללא הפסקה ומגיע לעבודה מאוחר כדי להימנע מפגישות עם אפשטיין.
הלסטון בשנת 1973. צילום: אחוזת צ'ארלס טרייסי/באדיבות שנת 1091
יחד עם עובדי מותג אחרים, אפשטיין מחליט לנקוט בצעדים משפטיים ולהכריח את האלסטון לצאת מהחברה. הם מנצחים בתביעה, ומציגים את הלסטון כבוס בלתי כשיר. החל משנת 1983, האלסטון כבר לא יכול לעצב תחת שמו וממשיך לחיות את שארית חייו במנותק. מספר שנים מאוחר יותר, בשנת 1990, הוא מת מאיידס - מחלה שהסתיר מחברים, עובדים ומשפחה במשך שנים.
הסרט מציג את העליות והירידות בחייו של האלסטון מנקודת המבט של חבריו ואהוביו הקרובים ביותר. חוסר הפחד שלו להיות עצמו ודחיפת הגבולות הודגמו בעבודתו, והקרובים לו באמת כיבדו את מאמציו היצירתיים. זה גם גורם לצופה לראות שהוא היה חלוץ במהלך אחת התקופות הזכורות ביותר של אופנה: הלסטון התחיל את שיתוף הפעולה בין מעצבים-חנויות וכלה בהגדרת זוהר שנות ה -70.
בעוד שהסרט חושף את ההחלטות וההתרחשויות המצערות שהובילו להקטנת המותג הלסטון, הצופים הדעות עשויות להשתנות לגבי הלסטון, בין אם הן טובות או רעות, מכיוון שזו הפעם הראשונה שסיפור חייו המלא הוא ב זַרקוֹר. "אני מקווה שההיסטוריה תתוקן מעט", אומר צ'צ'נג. "אני באמת חושב שהוא היה אחד השמות המרכזיים של המאה ה -21." הסרט התיעודי מפתח את הטעם שלו נרטיב באמצעות מנהל אמנותי ובעזרת בן משפחה, סביר להניח שכך יהיה לאלסטון רצה את זה.
"כשהוא מת לא היה הון גדול", מסביר צ'צ'נג ומציין שלמרות הופעות פומביות, הרווח לא היה הכוח המניע של האלסטון. "הוא לא עשה את זה בשביל כסף. הוא עשה את זה בשביל היופי ".
הירשם לניוזלטר היומי שלנו וקבל כל יום את החדשות העדכניות ביותר בתעשייה.