עוד בפברואר מתי ראף סימונס הורגש לפתע לג'יל סנדר אחרי עונות של קולקציות שזכו לשבחי המבקרים, כולם שואלים אופנה שאלו את אותה שאלה: למה? היה סימונס מתחיל קו משלו? הוא הלך לדיור? האם זו הייתה פוליטיקה? הבדלים אישיים?
אבל מסתבר שהסיבה הייתה כנראה הרבה יותר פשוטה מזה: סימונס שוחרר כי, טוב, הוא לא הרוויח מהחברה כסף. על פי וול סטריט ג'ורנל, "במהלך רוב תקופת כהונתו של סימונס, החברה נותרה איתנה באדום".
למעשה, רק בשנה שעברה החברה "כמעט נשברה", אך לדברי ג'יל מנכ"ל סנדר, אלסנדרו קרמוני, זה נבע במידה רבה מ"קיצוץ בעלויות ובררני יותר הפצה."
תחת סימונס, ג'יל סנדר עשה רק כ -140 מיליון דולר במכירות שנתיות, או, אם להביע, פחות מ -100 מיליון דולר פחות מחזור מכפי שסנדר עמד בראש ההגה. ניתן להבין, כי לוח המותג חש כי הדרך הטובה ביותר לחזור לרמת רווח זו היא להחזיר את סנדר.
ובוודאי שהם לא בזבזו זמן-על פי WSJ, המשא ומתן עם סנדר החל כבר בקיץ 2011 ורק התעכב בגלל עסקת סנדר עם יוניקלו. ברגע שהמעצבת הצליחה "לחלץ" את עצמה מהחוזה שלה עם הקמעונאי היפני בספטמבר, חזרתה לתווית הייתה די בטוחה הימור-מה שאומר שבעוד עזיבתו של סימונס מהמותג הייתה הלם לקהילת האופנה, קצינים גבוהים בג'יל סנדר ידעו על כך לפחות שש חודשים.
אבל מנהלי ג'יל סנדר לא היו חסרי לב לחלוטין. על פי WSJ, "זה עזר-מבחינת מנהלי ג'יל סנדר-שסימונס לא נראה כלוא לתפקידו", ומצטט דיווחים כי סימונס נחשב הן לתפקיד סן לורן והן לתפקיד דיור.
בהתחשב בכך שרף סימונס נחת על רגליו בדיור-וגם הוא וגם סנדרס הציגו קולקציות שהתקבלו היטב בהופעות החדשות שלהם-היינו אומרים שהכל כנראה הסתדר על הצד הטוב ביותר.