כָּבוֹד מְעַצֵב ג'ובאנה רנדל פרצו לזירת האופנה בניו יורק בגדול. הנשירה מלימודי הרפואה הראתה רק את האוסף השני שלה ואת מופע המסלול הראשון שלה אי פעם-אבל כשאלקסה צ'ונג יושבת בשורה הראשונה, אתה יודע שאתה עושה את הבאזז הנכון.
והאוסף עמד בהייפ. כבר היינו מעריצים גדולים של האסתטיקה האולטרה -נשית והחולמנית של כבוד לאחר המצגת הראשונה שלה בעונה שעברה, וקולקציית סתיו 2011 אישרה את אהבתנו. זה היה אלגנטי ומתחשב ומפואר עם אווירה משנות ה -70 שלא הייתה מתנשאת. המכנסיים היו זורמים ורחבי רגליים, יחד עם חולצות טוניקה עם חגורה עבה. שמלות עמוד עם שרוולים ארוכים שהיו מצולמים במותן התנפנפו כשהדוגמניות הלכו (האהוב עליי האישי). למרות שרוב המראות היו מזוהים עם אוקספורד מקסים של ריפטו או כיכרות פטנטים, הבגדים גרמו לכל דגם כבר גבוה ורזה להיראות גבוה ודק יותר. למעשה, החצאיות שפגעו ממש מעל הקרסול נראו אפילו יותר יפות כי הן היו משולבות עם דירות. לוח הצבעים השתנה בגושים ממושתק במרק ושחור בהתחלה לזעזוע של פטל על מיני -מזרקות מודפסות עם כיסים עמוקים ואחריהן אזמרגד עשיר על מעיל ובשמלות שיפון לסיום הופעה.
כשדיברתי עם רנדל לאחר ההופעה כדי לשאול מה היא מרגישה אמרה שהיא יכולה לסכם את רגשותיה לגבי התוכנית בשלוש מילים: "פאקינג נס. "אני נוטה לחשוב שזו הייתה עבודה קשה מאוד מצד רנדל וצוותה, כמו גם לית קלארק, שלקחה הפסקה מהעריכה לולה מאג לעצב את ההצגה של רנדל (זה היה רעיון לשמוע להשתמש בדירות הרפט הצבעוניות בעירום ובשימורים-לדבריה, איב סן לורן נהג ללבוש אוֹתָם). הרעיון של ההצגה, הסביר רנדל, הוא "תנועה כבולה", שהגיעה מחוויה שחווה רנדל בילדותו. הסיפור הארוך הלך בערך כך: כאשר רנדל הייתה קטנה התחננה מסבתא שתיקח אותה לקאלדור (כמו K-Mart) כדי להשיג מכונת חניכיים היא רציתי נואשות, רק כשהגיעה לשם המעבר של מכונות הכדורים היה ריק, פרט לאחד שנפל מהקופסה ושכב ליד בלוגנה שנאכלה למחצה. כריך. משם הגיע רנדל לרעיון של פריזאי, שנעקר, וכל מה שיש לה זה קלדור-אז איך היא שומרת את פריז בתוכה כשהיא במקום נטול השראה? אם היא תוכל לשים את ידה על קולקציית סתיו 2011 של כבוד, היא הייתה מסתדרת מצוין בטופקה או באמרילו או בכל מקום בין לבין.