קייט פולי: איך אני קונה

כולנו קונים בגדים, אבל אין שני אנשים שקונים אותו דבר. זו יכולה להיות חוויה חברתית, וחוויה אישית מאוד; לפעמים זה יכול להיות אימפולסיבי ומשעשע, אצל אחרים, מטרת מטרה, מטלה. איפה אתה קונה? מתי אתה עושה קניות? איך אתה מחליט מה אתה צריך, כמה כסף להוציא ומה זה "אתה"? אלו הן חלק מהשאלות שאנו מציבים לדמויות בולטות בתעשיית האופנה באמצעות הטור שלנו ".איך אני קונה."

זה לא צריך להפתיע את זה קייט פולי יש קצת אובססיה לקניות. היועצת והסטייליסטית היצירתית היא נושא מועדף של צלמים בסגנון רחוב, ואף על פי שהיא מוצאת לעתים קרובות כשהיא לובשת את אביזר ה"זה "או המעצבת המתקדמת, פולי תמיד נשארת נאמנה לאישיה המובהק אֶסתֵטִי. לאחר שהוצג בפנינו - והפך למשתמש פעיל ביותר של - Vestiaire Collective לפני שנה, פולי קיבל תפקיד חדש כמנהל אופנה תורם של אתר משלוחי האופנה המבוסס על אירופה. דיברנו עם פולי על ניקיון הארון שלה, התעוררות באמצע הלילה וחשבנו על רכישה ואריזה שנערכה לאחרונה לשבוע האופנה.

"מכיוון שאני עובד באופנה, אני כל הזמן מסתכל באתרים ועוצר בחנויות ומסתכל על קולקציות. זה תמיד בראש שלי - לא בצורה מטורפת, אבל כשאני נתקל במשהו שאני אוהב, אני אקנה אותו. אם יש משהו שראיתי באוסף שחשקתי בו, וברגע שהוא מגיע לחנויות אני מכיר. אקבל 18 מיילים מאתרים שונים וארוץ לשם וארכוש אותו ברגע שיעלה. אין חרוז או סיבה, זה כפי שאני רואה דברים שאני מתאהב בהם. אני מקבל אובססיה לדברים.

בדרך כלל יש לי מושג מה אני מחפש, כמו, 'אה, אני באמת רוצה סנדל בלה בלה מ'מעצב' x '.' הרבה פעמים מה אני עושה זה להקליד אותו בגוגל ומיליון אפשרויות שונות עולות ב- Google Shopping או ב- Polyvore או ב- Shopstyle או משהו בסגנון זֶה. ואז אני בערך אעבור משם וזו תחילתו של מסע והיא מובילה עוד ועוד. זה מבאס אותך ופתאום עברה שעה. אני אמשיך בחיפושים המטורפים האלה אחר דברים ישנים, בדרך כלל פריטי מסלול שלא ממש הגיעו לחנויות רבות או שאולי זוג הגיעו אליהם אבל הם נתפסו מיד. אני אצא לציד ובגלל זה מקוון מדהים, כי זה יכול להעלות הכל. אני אעבור על מאות ומאות זוגות של נעלי פראדה ובתקווה שאמצא אותן.

עדיין יש כל כך הרבה דברים שחיפשתי, במשך שנים, שעדיין לא עלו. אבל מדי פעם אני עדיין אעשה גוגל ואגיד: 'בבקשה!' אני לא זוכר איזה קולקציה זה היה אבל היה עור מיו מיו מתכתי ז'קט והיו לו כוכבים, זהב וזה ירוק וכסף - לכל הטונים המטורפים השונים האלה וממש לכל מבט בהופעה היו אלה מעילים על. זה משהו שחיפשתי במשך שנים בעצם, מאז אותה עונה. אני בעצם חייב לומר שרק עכשיו מצאתי את זה ב- Vestiaire. זה כמעט מהמם כשאתה מוצא אותו בסופו של דבר. בגלל זה משהו כמו ווסטיייר שינה לגמרי את חיי כי באופן מוזר הרבה דברים כאלה צצו. יש עוד אחת שהיא אפילו לא כל כך ישנה מפראדה. בקולקציה ההיא שבה היו להם פרקי השועלים בצבעים הרבים והנעליים הפאנקיות, קולקציה מעין זו בהשראת ג'וזפין בייקר. הייתה שמלת הרצועה המדהימה והפשוטה הזו ועליה קופים רקומים. הוא היה לבן עם ירוק וסוג החרוזים הקטנים האלה התלויים בתחתית. אני אפילו לא יודע אם זה משהו שייראה לי נחמד אבל הייתי ממש אובססיבי לגבי זה. זה משהו שאני עדיין מחפש.

עכשיו כשאני עובד עם [Vestiaire Collective], אני באתר הרבה יותר ממה שהייתי וכבר הייתי באתר הרבה. זה קצת מסוכן. הייתי צריך להרכיב מבחר והסתכלתי ברשימה שלי וחשבתי, 'בעצם, אני מאוד אוהב את הנעליים האלה, אני הולך להשיג אותן'.

הצלחתי לצבור הרבה נעליים ותיקים רק כי אני אוהב תיקים. אני אוהב את ניו יורק ואין הרבה מקום ואני לוקח הרבה דברים לבית הכפרי שלי - אולי דברים שאשמור לעוד כמה שנים או שלא נלבשו לאחרונה או שזה לא נכון עונה.

אבל אז תמיד יש המון דברים שאולי קניתי ואהבתי ולבשתי שבועיים ואז אני הבנתי שבעצם זה לא ממש משתלב באורח החיים שלי או שראיתי תמונה של עצמי וזה לא כך מַחמִיא.

פעם השתמשתי ב- Ebay מזמן והייתי מפרט דברים. זה חייב להיות יותר מדי. אין לי זמן, אני בקושי יכול לשלוח מכתב. חבר אמר לי, 'אתה אפילו לא משתמש ב- Vestiaire?' לא שמעתי על זה קודם. היא הכירה לי את קרוליין שיש לה את תוכנית ה- VIP שם. תוך כמה ימים עברתי על כל הארון והוצאתי הכל. התהליך פשוטו כמשמעו בעולם כולו. אני פשוט לא עושה כלום, אני נותן את הדברים שלי לקרוליין, היא לוקחת אותם בחזרה למשרד, היא מתמחרת אותם, היא חוקרת באינטרנט. אתה פשוט יושב שם ואני משתמש באפליקציה בטלפון ומאשר הצעות ועושה דברים אבל זה סוג של גאונות כי אני פשוט יושב שם וחלקים קטנים מועברים אלי. הפכתי להיות ממש טוב בעריכת הארון שלי עכשיו שמעולם לא עשיתי קודם.

אני כמעט שמח יותר להיפרד ממשהו מאשר לשמור עליו. אני חייב להיזהר שאני לא נפטר מהכל. אני מרגיש שמכיוון שאני קונה שם דברים ואני גם מוכר דברים, זו קהילה קטנה ונחמדה. זה כמעט כמו שכולם משתפים. סוף סוף אני מרגיש שאני במקום טוב יותר בארון הבגדים שלי. אני יכול לראות דברים, אני כבר לא מרגיש מוצף.

אין לי ממש סגנון קבוע - אני לא באמת מישהו שלובש ג'ינס כל יום - אבל אני יודע די טוב באיזו צורה ודברים עובדים עבור הגוף שלי ובמה אני מרגיש בנוח. אני תמיד לובש חצאית ארוכה, מעל הברך, עם מותניים קטנים יותר. זה זוג הג'ינס שלי. אני יכול להיראות חכם ואני יכול להרגיש בנוח.

הייתי לובש זוג מכנסי עור כמעט כל יום. אני אפילו לא יכול לדמיין שאי פעם לבשתי אותו עכשיו. אני מרגיש הרבה יותר נוח בזה. אני תמיד קונה חצאיות מודפסות ויפות. אחת החנויות בפועל שאני נכנסת אליה היא מרני. זה באורך הנכון, יש לו וריאציות מעניינות על החצאית הארוכה יחסית. ועכשיו אני בדרך כלל שומר את החלק העליון שלי די פשוט-או עליון נחמד בשחור לבן או חולצת טריקו עשויה יפה ותמיד עגילים. יש לי התמכרות לעגילים מורים מגניבים לאמנות. הם מעניינים, פאנקי, יצירתיים - כמו עגיל מסוג מארני. לא סופר מסורתי אבל גדול ופאנקי. זה משהו שאני בהחלט קונה ללא הרף. למעשה יש לי אחלה של טורי בורץ 'מקולקציית האביב/קיץ שלהם בשנה שעברה.

אני חושב שאצל אביזרים יש לי הרבה יותר כיף. אני נהנה מכל זה אבל כנראה שאני מוציא יותר כסף על אביזרים, תיקים מהנים בצבעים מעניינים ויפים. שקיות מארק קרוס - יש לי דבר מוזר. זה התיק המושלם בשבילי. אני אוהב שקיות בגווני תכשיט עשירים עם חומרת זהב. אני רק מסתכל על זה וחושב, 'אני חייב לקבל את זה'. אז יש לי המון כאלה ואז גם נעליים. אני משוגע על נעלי פראדה, נעלי מיו מיו, הרבה נעליים. אני כל הזמן קונה נעלי פראדה בין היתר כי הן ממש נוחות ובחלקן כי הן נראות מדהים.

פעם הייתי איש עקבים ואני לא יודע אם זה בגלל אורח החיים שלי עכשיו כשאני עצמאי, אני מתרוצץ הרבה יותר כך שהדירות פשוט יותר נוחות. עכשיו אני באמת נועל עקבים רק בערב. אני אלבש בוגר ביום בחורף, בוגרי מרני או סטלה מקרטני המטורפת נעלי תחרה - יש לי שני זוגות כאלה, אתה נראה מטורף לגמרי ואנשים נותנים לך ממש מוזר נראה. אבל זה סוג בגדי היום שלי, ואז בקיץ אני אלבש רק סנדלים, כמו סלין. אני עדיין קונה עקבים כמו מטורף. עברתי שלב של לבישת פראדות גדולות ומגושמות שאני מרגישה שאני חוזרת אליהן עכשיו.

התעוררתי אמש באמצע הלילה וחשבתי כיצד לפני שבועיים קניתי את סנדלי סלין האלה והם די מטורפים ויש עליהם אבזמי זהב ענקיים. לבשתי אותם רוב הימים אבל חשבתי על זה אתמול בלילה והייתי כאילו אני לא חושב שהם נראים במיוחד נחמדים עלי והם לא מאוד מחמיאים וזה באמת מגביל עם מה אני יכול ללבוש אותם והם היו יָקָר. חשבתי, למה לכל הרוחות קניתי את זה? אני חושב שחיפשתי סנדל קצת יותר חכם וכן, השתגעתי. האופנה השתלטה והעיבה על החזון שלי. ייתכן שהם צצים בקרוב בווסטיאייר.

אני חושב שאני באמת בר מזל בכך שהרבה זמן לאירוע גדול יותר כמו אירוע אופנה גדול או משהו כזה, אני בדרך כלל יכול לשאול דברים ממעצבים וזה מדהים. אני לובש משהו מיוחד במיוחד ללילה ואז שולח אותו בחזרה. חתונות שמעולם לא הצלחתי להבין. יש לי חתונה משלי מתישהו בשנה הבאה ואין לי מושג מה אני אלבש בשביל זה.

אני מרגיש שאני כל כך בטוח בעצמי - אני יכול לחשוב על בגד לרוב הדברים, אני יכול לחבר אותו בראש עם אביזרים וכל דבר כזה. אבל משום מה, רק בגלל שמעולם לא הייתי אחת הנערות שחלמו על החתונה שלה כל חייה, פשוט אין לי כלום. הראש שלי ריק וזה די מפחיד. אני לא ממש מרגיש שאני רוצה ללבוש משהו מסורתי. אני חושב שכנראה יעשה זאת על ידי סנו, זה הגיוני.

דברים אחרים כמו שבוע האופנה הם אתגר עצום כי מיד אחרי ניו יורק אני טס ללונדון ואז אני באירופה לשאר הזמן, אז זה באמת קשה. אני לווה דברים וזה בהחלט מציל אותי. אני לא מתכוון לנסות לבוש לפני שאני הולך. אני פשוט מכנף את זה. אני רואה אנשים אחרים שהם כל כך מאורגנים ובוודאי הבינו את זה קודם והניחו את זה וניסו את זה. אני פשוט לא יכול פיזית. איך אתה יודע מה אתה הולך להרגיש היום? איך אני מתלבש כל יום זה דבר רגשי ".

הראיון הזה נערך ורוכז.