מעצבת הנעליים הדנית המוכשרת קמילה סקובגארד נמצאת לעתים רחוקות בניו יורק. הלייבל שלה, בן חמישה שנים בערך, מבוסס מלונדון, היא מייצרת בסין, ממקרת חומרים מאיטליה, ויש לה משרד בדובאי. אבל היא נגעה בניו יורק בשבוע שעבר, והגענו אליה בבוטיק של אליזבת צ'ארלס בווסט וילג ', שם הציגה את קולקציית האביב שלה.
אז מה חדש לאביב? ובכן אני מבועת מצבעי פסטל כי אני לא רוצה להיראות כסוג של מסטיק בועה אבל הייתי ב ים תיכוני הקיץ ושמתי לב שהוא טרי למדי-כל עצי הדקל ועצי הלימון והכחול יָם. זה קצת כבד להשתמש בצבעים כהים לאביב, אז אני מקווה שאני עדיין מביא קצת יתרון עם האוסף הזה.
פסטלים הם חסר אופי עבורך. יש עוד משהו חדש שאתה מתכנן לנסות? לסתיו 2011/12 אני כנראה אעבוד על עקב באמצע אבל זה קשה לי. בכנות אני לא רואה הרבה נשים שנראות טוב בעקב באמצע-או שזה שטוח או שזה גובה סטילטו. אני מתנסה בזה אבל זה שובר לי את הלב. כשאני רואה כמה מאבות הטיפוס אני כמו 'אוי אלוהים'. אז נראה-אני עובד על זה.
שיתפת פעולה עם מתיו וויליאמסון לשלוש שנים. יש תוכניות לשיתופי פעולה בעתיד? אני מקבל די הרבה בקשות לשיתופי פעולה אבל אמרתי לא בעצם לכל דבר. אני פשוט לא רוצה בעיות של אחרים. היה בית אופנה בפאריס ברשימה שיצר איתי קשר בשבוע שעבר ופגשתי אותם והלך טוב אבל לא חשבתי שאני יכול להתחייב שזה נדרש ואפילו לא חשבתי שהכסף הוא זה טוֹב. אבל לגעת בעץ. אתה אף פעם לא יודע עם העסק הזה. אני לא סומך על תעשיית האופנה בכלל.
האם היית שוקל לעצב משהו אחר מלבד נעליים? אולי אעניין בשיתוף פעולה לרהיטים. זה לא חייב להיות נעליים. אני להוט על רהיטים כי לדנמרק יש מסורת כה ארוכה של רהיטים, אבל לעזאזל, האבטיפוס כל כך גדול. אתה לא יכול לסחוב אותם. אבל עיצוב רהיטים הוא משהו שאני מרגיש יותר. יש אנשים שאומרים, 'למה שלא תעשה תיקי יד ואני כאילו, לא, אני רוצה לעשות כיסא!'
התחלת לעצב בגדים לנשות השייח ובנותיו דובאי. איך לכל הרוחות קיבלת את התפקיד הזה? זה היה מוזר מאוד. הייתי בן 20 וחזרתי הביתה בדנמרק מקורס חייטות בלונדון. אמא שלי הוציאה את העיתון כי היא חיפשה עבודה לאחי והיתה פרסומת בעיתון לבוא לדובאי לעצב. אף אחד לא שמע על דובאי אז-זה לא היה יעד התיירות שהוא עכשיו. היית צריך להיות בן 25 אבל בכל זאת הקלדתי את המכתב שלי (אז לא היו מחשבים בכל מקום) ואמרתי 'אני סטודנט היית רואה להוריד אותי לאימון? ' הם [חברה צרפתית-היא לא הייתה אומרת איזו] קראו לי ואני לחצתי מיד עם הנשים. הם הטיסו אותי למטה והסתדרתי טוב מאוד עם הנשים והייתי מאוד מהיר לשרטט ואני חושב שהיא הייתה חכמה לקחת מישהו כל כך צעיר כי היא יכולה לעצב אותי. נועדתי להגיד רק לשנה אבל נכנסתי ישר עם הנשים המקומיות לאירוסים והחתונות שלהן לידות אז זה נתן לי הרבה יותר זווית אישית למדינה ואני חושב שבגלל זה נשארתי שבעה שנים.
אבל עיצבת בגדים לנשות ובנות השייח-לא נעליים, נכון? אז התחלתי לשים לב לנעליים כי הנשים האלה הוציאו סכומי כסף עצומים על בגדים בעבודת יד ואז הנעליים היו כמו מחשבה מחודשת. הנעליים היו לֹא טוב מאוד. אוי לא. כולן היו פלטפורמות כי הן רוצות להיות גבוהות יותר. ואני אוהב פלטפורמות אבל אנחנו מדברים על פלטפורמות גרועות. הם חושבים שבגלל שהכל באורך מלא והשמלות שלהם יורדות לרצפה אף אחד לא יראה, אבל כשאתה יושב ואתה הולך על שלבי החתונה האלה זה נורא.
לחצו לכמה דגשים מקולקציית האביב של קמילה סקובגארד.