וידוי: לא ראיתי אחוזת דאונטון (או לפחות יותר ממחצית הפרק הראשון-מצטער שנרדמתי!). זה הופך לבעיה יותר ויותר. אני בקושי יכול לדבר עם אף אחד יותר כי איננו יכולים לדון אחוזת דאונטון. בתערוכת ויקטוריה בקהאם אני זוכר ששמעתי של גלאמור סינדי לייב דנה בתוכנית עם חברתה למושב. זה כמה שזה דבר. אז כל השבוע שחיכיתי לו אחוזת דאונטון הפניות באוספים אך רק ביום האחרון הופיע אחד מהם. ובגדול.
ראלף לורן פתח את מופע הסתיו שלו לנושא מהדרמה התקופתית הבריטית המצליחה וקהל העורכים העייף ממש צווח מהנאה. כמה ציוצים מחבילת האופנה כראיה: "ראלף לורן לוקח אותנו למנזר דאונטון לסתיו ולא יכולנו להיות מאושרים יותר", מאת הבזאר של הרפר; "שיר הנושא של דאונטון אבי בישר את תחילת המופע של ראלף לורן ולבי התמוטט", מאת דרק בלאסברג; ו"קצת משועשעת מההתרגשות ששמעתי את שיר הנושא של דאונטון אביי אצל ראלף לורן ", מ- Meenal Mistry של Style.com. ומי יותר טוב מראלף, שיש לו את כל הסגנון הכפרי האנגלי הזה כחלק מה- DNA המותג שלו, לקחת את זה על עצמו. הדוגמניות היו גברים נאים להתחלה בטווידים ובשיבושים, סריגי אי בהירים ומעילים של כלבי כלב, כולם עם כובעי באולר. אחר כך פרשו לגמלאות ברנדי וסיגרים בחלוקי עישון קטיפה, כובעים עליונים ומקלות.
אבל זה לא היה תחפושת: זהו מנזר במרכז העיר לגברת היוקרתית של היום, וכשהיא יוצאת לארוחת צדקה או לאירוע שטיח אדום יהיה לה הרבה מה לבחור. היו שם שמלות ערב שחורות משי משי וסאטן מעוטרות בזהב-אחת אפילו הגיעה עם שכמיית נוצת יען. ולהצהרה, נסה את הפוקסיה.
אני מבטיח שאצפה אחוזת דאונטון עַכשָׁיו.
תמונות: IMAXtree